"עלי שלכת
שבורים" מאת אלי חי, בהוצאת הספרים "אוריון" הוא רומן מרתק על
משולש אהבים, סיפורם של ג'ף, רבקה ואיב. ג'ף, עוזב את עיירת מגוריו בדרום ארצות
הברית ומגיע לעיר ניו יורק לאחר מריבה קשה עם אביו. האב, מכור לטיפה המרה, מגלה
באופן בלתי מובן רגשות שנאה לאמו, לו ולאחותו. בדרך של שיגרה הוא מכה ומקלל אותם.
גילויי האלימות מצד האב פוגעים נפשית בעיקר בפאם, אחותו של ג'ף. על אף מצבה הנפשי
המעורער של אחותו, בוחר ג'ף לעזוב את בית הולדתו ולהותיר את אחותו ואימו כשהן
חשופות לשיגיונותיו של האב. כשהוא מגיע לכרך הגדול הוא מתיידד עם אהרון, צעיר
חרדי, המסייע לו במציאת עבודה ודירה. לימים מתוודע ג'ף לרבקה, נערה יפה וחכמה
אחותו הצעירה של אהרון שמתאהבת בו עד כלות. סוד אהבתה של הנערה מבית חרדי לבחור
הנוצרי מתגלה והגילוי המסעיר את הקהילה החרדית מערער את עולמה הסדור להפליא של
הנערה התמימה. רבקה מצידה בניגוד למוסכמות מנסה נואשות להגשים את אהבתה ללא הצלחה,
בעיקר משום שג'ף מתאהב באחרת.
איב, ברוקרית מצליחה, יפה וזוהרת, היא משאת נפשו של כל גבר. איב וג'ף מתאהבים ונישאים.
איב, ברוקרית מצליחה, יפה וזוהרת, היא משאת נפשו של כל גבר. איב וג'ף מתאהבים ונישאים.
לאחר מותו של אביו שב ג'ף שב לעיירת
הולדתו לסייע בהחלמתה של אחותו, שם מתגלה לו הסיבה האמיתית לשנאת האב את משפחתו.
הגילוי יוצר שרשרת אירועים מרתקים, מפתיעים ומרגשים. וכשנדמה שהסדר שב אל חייהם של
גיבורי העלילה מתרחש הפיגוע במגדלי התאומים. האם היה בכוחו של הטרור הרצחני להשפיע
על חייהם?"
מעולם לא שמעתי על הסופר הזה, אך בכל
הקבוצות המליצו ולכן ניצלתי מבצע וקניתי את הספר לקינדל.
התחלתי לקרוא את הספר ברגשות מעורבים.
הכתיבה שונה ממה שאני מורגלת אליה. הספר כתוב כגוף שלישי ומספר את סיפורם של ג'ף,
איב, רבקה ומשפחותיהם.
בפרק אחד מסופר על ג'ף ובאחר על רבקה,
בשלישי, על איב ושוב חוזר לג'ף... וכך לכל אורך הספר יש קפיצות שמספרות על כל דמות
מהמקום שבו היא נמצאת. הזמן הוא זמן כרונולוגי פחות או יותר, אבל יש גם חזרות לעבר
וקפיצות לעתיד.
כאחת עם בעיות קשב, התקשיתי בתחילה
להתמקד בעלילה, כל הזמן ניסיתי לעקוב, אך ברגע שהבנתי את הלך הרוח בספר, נשאבתי והתמכרתי.
בתוך הסיפור משולב סיפור השואה הקרוב
לליבי, החיים בקיבוץ, הצחיקה אותי צורת ההתייחסות לחיים בקיבוץ, עם כל הסטיגמות של
מטבח ורפת :) ישנם אזכורים למצב הביטחוני בארץ ובארה"ב והרבה תובנות לחיים.
והגדולה ביותר היא שגם אם קשה בישראל
והמצב הבטחוני לא מרקיע שחקים - עדיין אין לנו ארץ אחרת.
הספר כתוב בצורה כל כך מרגשת שמצאתי את
עצמי צוחקת ובוכה, מחייכת ומוזילה דמעה.
בקיצור - ממליצה מכל הלב.
מבחינתי הספר מקבל חמישה כוכבים *****
יערה