השלג הגיע והחשמל לא הלך

איזה כיף זה כשיש שלג בחוץ ובבית חם ונעים.
החשמל פועל, החימום עובד, האינטרנט פועל.
החיים הטובים.

ככה זה התחיל

ואז הוא הפסיק.
כתבתי פוסט מיואש בפפיסבוק:

"איזו סערה מבאסת"

אבל אז חזרתי מהעבודה, בערך בשעה 16:00
ואז, או אז, זה התחיל.

והמשיך....

ואז החשיך
והשלג המשיך
(ויצא לי חרוז)

וכשפתחנו את הדלת
הסופה התקיפה אותנו.

והשלג עוד ממשיך.
איזה בוקר של כיף הולך להיות.

רק שלא יעלם החשמל והכל יהיה מעולה.

שבת שלום

יערה

בעין הסערה שהיתה

רגע לפני שהחורף חוזר מחר...
עם גל קור קיצוני על פי עיריית ירושלים.

אני רוצה לחזור רגע אל התמונות של השנה שעברה.
כנראה עדיין לא החלמנו מהטראומה של השלג שהיה.

שישה ימים ללא חשמל זה לא נעים בכלל.

בכלל לא.

אחרי השלג של השנה שעברה הבטחתי תמונות של ההרס העצום שהיה,

אבל לא הצלחתי להביא את עצמי להעלות אותן.

אולי  זה הזמן....

בעין הסערה הנוכחית, להיזכר שיכול להיות גרוע יותר. 

זוכרים את העץ מתחילת הרשומה?
ככה הוא נראה אחרי כמה ימים.
זה היה עץ מייש ענק (שאבא שלי יעיש, נטע כשניינו ילדים
הבנתם את משחק המילים? יעיש שנטע מייש.... )
וממש בכינו כשהוא נשבר.

תראו כמה הרס מסביבו.
ממש כואב הלב לראות ולהזכר.

אבל היו כמה דברים יפים מיוחדים.

שברי  קרח

הרדוף הנחלים מכוסה שכבה דקיקה של קרח

שלג מחבק עצים

ו.... קרח.

וחידה לסיום.
מצאו את הילדה שמתחבאת בתוך השלג.

לא צריך להיות סוכן 008 בשביל לגלות היכן מתחבאת הילדה, נכון?
אבל כן ממליצה להכנס לקישור סוכן 008, רשומות שאני אוהבת במיוחד של motior.
 

 

אז מה? השלג יגיע מחר?

נחייה ונראה.

תשמרו על עצמכם.

 

שבת שלום

יערה

ולפעמים החגיגה מתחילה

ומהר מדי נגמרת.

ירד ברד.

 

 

והרבה ממנו.

 

 

 

אחר כך ירד שלג, אבל רק לכמה דקות, שלא התחיל להערם אפילו.

 

 

 

נכון שהכל היה לבן, אבל מהר מאד זה נמס וגשם חזק התחיל לרדת.

 

 

הפלאשים מהשמיים בוהקים באור לבן ואני כל הזמן מחייכת, כי אם כבר מצלמים אותי מהשמיים אז עדיף תמונה עם חיוך.  

אבל אחריהם מגיע רעש נוראי שמרעיד את כל הבית.... מישהו מנסה לאמר לי משהו? אולי אני לא מחייכת מספיק?

 

אולי כן התחיל להערם, אבל מהר מאד נמס.

עדיין לא קר מספיק.

 

 

ובבית חם ונעים. קישטנו את הבית לכבוד השלג.

 

 

יש קצת אווירה של כריסמס, של קיטש...

 

 

  

 

 

על האש ריבת תפוזים סיניים

 

 

מהתפוזונים שקטפתי תוך כדי סיכון חיים (ברצינות! ברוחות שנשבו בחוץ, כמה פעמים כמעט נפלתי מהסולם), רגע לפני שהם קפאו למוות.

 

 

על חלון המטבח הברד יצר תחרה נהדרת.

 

 

מקווה שנקום לבוקר לבן ועם חשמל 

הערב גיליתי סרטון ממש נחמד בפייסבוק, אלזה מלשבור את הקרח שרה את "לשבור את הקרח - חורף ישראלי".

אהבתי את הסרטון, אבל הרגיז אותי שהשתמשו בתמונה שלי בלי לבקש רשות.

 

 

וכמו שכתבתי בפייסבוק:

אנחנו לא ירושלמים ובטח ובטח לא מתנשאים.

שוב צילמו אותי  נראה לי שעוד רגע מתחיל הבלאגן.....

יערה.