לפני שנתיים ויומיים פרסמתי את הרשומה הזו... בה סיפרתי על התרומה של ילדי בר המצווה בשנתון של ירין לחיילים.
עברו שנתיים ועוד ילד שלי הגיע לגיל המצוות וגם לכיתתו יש משימות שאחת מהן היא תרומה לחיילים.
הילדים והמדריכות התאספו בשבוע שלפני להכנת כדורי השוקולד וכל משפחה הוסיפה עוד עוגיות שהיא אפתה.
בשבת לפני היציאה לטרמפיאדה, מעיין המדריכה של הכיתה, אני ועוד שני חיילים חמודים מהקיבוץ (חן ואיתמר) התכנסנו לארוז את השקיות.
בכל שקית שמנו 4 עוגיות שונות, חן סגר וצירף את הברכה.
עברו שנתיים ועוד ילד שלי הגיע לגיל המצוות וגם לכיתתו יש משימות שאחת מהן היא תרומה לחיילים.
הילדים והמדריכות התאספו בשבוע שלפני להכנת כדורי השוקולד וכל משפחה הוסיפה עוד עוגיות שהיא אפתה.
בשבת לפני היציאה לטרמפיאדה, מעיין המדריכה של הכיתה, אני ועוד שני חיילים חמודים מהקיבוץ (חן ואיתמר) התכנסנו לארוז את השקיות.
בכל שקית שמנו 4 עוגיות שונות, חן סגר וצירף את הברכה.
כמובן שהילדים הכינו כרזות שמסבירות מה אנחנו עושים שם.
הכנו תה חם ומתוק.
והילדים חילקו לחיילים ולחיילות.
היה מרגש ומהנה מאד.
כשהגעתי למשרד, גילינו שאחד החיילים כתב עלינו בקבוצה של מבשרת ציון.
היה נעים לדעת שגם הצד המקבל נהנה מהתרומה של הילדים והודה להם.
סוף שבוע נעים ומושלג.
יערה
(לא היו הרבה קנויים - רק לחמים, בורקסים ומאפי שמרים שפשוט לא היה לי זמן להכין).
