‏הצגת רשומות עם תוויות אהוד מנור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהוד מנור. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 12 באפריל 2015

אהוד מנור - 10 שנים למותו

אהוד מנור, שעל שיריו גדלתי ועד היום אני מוכנה לשמוע אותו שוב ושוב ושוב.


התמונה לקוחה מכאן.

10 שנים בלעדיו, זה לא נתפס.
השירים שלו כל כך מתאימים לי להיום, לכל רגע נתון.
כל דבר מזכיר לי איזה שיר שלו.
והוא חסר, מאד חסר.
היום מלאו 10 שנים למותו.
ולשם כך, בחרתי מספר שירים שאני ממש אוהבת ועדיין לא שמתי פה בעבר.
לבחור מספר שירים מתוך 861 שירים שלו שנמצאים בשירונט, זו משימה ממש קשה.

מקווה שאצליח לעמוד בה בכבוד :)


נתחיל עם אריאל זילבר בשיר המרגש כל כך - אגדה יפנית.  לחן: אריאל זילבר.





נמשיך עם שרי בשירה: לעולם בעקבות השמש. לחן: רני וייס




קפה אצל ברטה - הנשמות הטהורות. לחן: נתן כהן.


ביצוע שאני מאד אוהבת לשיר "לא דיברנו עוד על אהבה"
ואולי גם משום שאני מאד מאד אוהבת את עפרה חזה.


עוד שיר שאני מאד אוהבת וגדלתי עליו - "אי שם" של אילנית, לחן: נורית הירש.



אנו ניפגש... לחן: דני מסינג



"אני אשתגע"... היינו עושים תחרויות מי מצליח לשיר את הפזמון מהר מבלי להתבלבל



"בלדה לשוטר" - אין עין שנשארה יבשה אחרי השיר הזה בסוף הסרט "השוטר אזולאי".
לחן: נורית הירש.



גשם אחרון בביצוע יפיפה של עברי לידר.
(ובלב אני חושבת שאני מקווה שהיום לא יהיה יום הגשם האחרון לחורף זה, רוצה עוד קצת....)
לחן: יאיר רוזנבלום.



ושיר אחרון למקבץ זה.
"מישהו" של יהודית רביץ.
לחן: מתי כספי



עשרה שירים מתוך מאות.
וזה מה שנשאר.

יערה

יום שלישי, 12 בפברואר 2013

אהוד מנור


הרשומה נכתבה במקור ביום שבת 16.3
מפורסמת היום, ביום השנה למותו של אהוד מנור



♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥
13 ביולי 1941 - 12 באפריל 2005
ביום שישי 15 למרץ, נסענו לסיור `הימים היחפים` בהדרכת מיכל קנדל.
את הסיור התחלנו עם קפה ומאפה מעשה ידינו בגן `יד לבנים` שבבינימינה.
הסיור כולו לווה בשירים של אהוד מנור.


התחלנו בבריכת המים שהוקמה במימון הברון רוטשילד בנקודה הגבוהה ביישוב ובחלקה התחתון שכנה תחנת הנוטריםהמקומית.
שם סיפרה לנו מיכל על אהבתו של אהוד מנור לקולנוע.



משם צעדנו בשביליה היפים של בנימינה












בהמשך הסיור סיפרה לנו מיכל על משפחתו של אהוד מנור, בנותיו, גלי וליבי ובנו יהודה שכמובן, על כולם כתב שירים








ואפילו על הכלבה שלהם שנעלמה נכתב שיר


לבסוף הגענו לבית ילדותו של אהוד מנור


שנראה מאד מוזנח




היה סיור נחמד מאד, השירים בדרך מאד הוסיפו לאוירה הנעימה.
ובנימה אישית

את אהוד מנור אני מעריצה מגיל צעיר מאד, אני חושבת שהייתי בת 6 לערך, כששמעתי את שיריו לראשונה.
כבר בגיל 12 ידעתי ששיר החתונה שלי יהיה השיר `ברית עולם` של אהוד.
ואכן כך היה. שיר הכניסה לחופה שלי היה `ברית עולם`.



התעקשתי כמובן על הביצוע המדהים והמרטיט של מתי כספי ומשלא נמצא הביצוע הזה אצל הדיג'יי הבאתי לו את שלי מהבית.

♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

אהוד מנור נפטר, הייתי חברה בפורום אומנות שימושית שבווינט. הוחלט ביננו, בנות הפורום, שנכין ספר שירים של אהוד, כל אחת בוחרת שיר ומקשטת את הדף על פי השיר.
את הספר, מנהלת הפורום נתנה לעופרה פוקס - אשתו של אהוד מנור.
לי היה ברור שאני בוחרת את השיר ברית עולם.
בימים ההם, הסקראפ היה בחיתוליו בארץ, ולא ממש זמין, אז השתמשנו בחומרים הקיימים.








ברית עולם (שמתם לב שאפילו בחתונה שלי הייתי ktuma? )

ברור שהיום הייתי עושה הכל אחרת. אבל אני אוהבת את התמימות והרוך שבדף.
מתנצלת על איכות התמונות, הן ישנות, המצלמה לא היתה משהו, ואני שמחה שלפחות צילמתי, גם זה הרבה....

אני זוכרת את היום שאהוד נפטר. הייתי בהלם, לא האמנתי, לא יכולתי לקבל את העובדה שהוא איננו. שלא יהיו עוד שירים שלו שאני כלכך אוהבת. שזהו... הוא איננו.

זו היתה שנה נוראית לזמר העברי, באותה שנה הלכו לעולמם - נעמי שמר (שגם לה שמורה פינה בליבי), אריק לביא, עוזי חיטמן...
שנה קשה מאד.

בכל הזדמנות אני שומעת את שירים של אהוד שמרגשים אותי בכל פעם מחדש וגורמים לי להתגעגע לפזמונאי מחונן, מרגש, אופטימי ו...חסר.

בעיקר חסר

חלומות שמורים 
מתי כספי 
מילים: אהוד מנור

אי שם עמוק בתוך תוכנו 
טמונים קולות וזכרונות 
מראות רבים שכבר שכחנו 
ספרי פלאים ומנגינות. 

כל זכרונות ימים ימימה 
החלומות הראשונים 
וכל מילה של אבא אמא 
שנאמרה לפני שנים. 

אי שם עמוק בתוך תוכנו 
טמונים קולות וזכרונות 
מראות רבים שכבר שכחנו 
ספרי פלאים ומנגינות 

עולם מופלא של ילדותנו 
רדום בפנים בצל צלילים 
איתנו הוא עד יום מותנו 
חבוי בתוך תילי מילים. 

ולפעמים שריד של ריח 
או צליל מוכר או קצה מילה 
משיב אליך גן פורח 
מחזיר אל קו ההתחלה 

ושוב אתה חולם כילד 
ושוב אתה תמים כאז 
אתה נזכר בכל התכלת 
הכל נשמר דבר לא גז. 

אי שם עמוק בתוך תוכנו 
טמונים קולות וזכרונות 
מראות רבים שכבר שכחנו 
ספרי פלאים ומנגינות.



יערה