יום ראשון, 30 ביוני 2019

השבוע שהיה 24-30/6/19



היי לכם
ועוד שבוע עבר.
במסגרת סידור הבית והעפת דברים, הגעתי כמעט, אבל ממש כמעט לישורת האחרונה למטרה של 30 ימים.
השבוע, ימים 23-29.
סה"כ 435 דברים הועפו מהבית. חלקם נתרמו, חלקם הועברו לחצר חלקם ניתנו במתנה, הרוב הלך לפח.












26.6
לא בכל יום אני זוכה בפרס, אבל כשאני כבר זוכה אז הפרס ממש שווה.
ונכון שזו "רק" עט, אבל זה ממש לא רק עט.
בעט הזו זכיתי, כי היום הייתי טובה.
אני עושה קורס של דייל קארנגי. קורס שלגמרי מוציא אותי מאיזור הנוחות שלי. הקורס הזה עובד על מיומנויות להצלחה וכל שיעור אנו לומדים דברים חדשים.
בכל שבוע עושים סוג של תחרות. והיום זה היה על מי שעשה את הביצוע הכי טוב להיום.
וזכיתי, כי בהחלט עשיתי שינוי.
התרגשתי עד עמקי נשמתי.
ולחשוב שבכלל לא רציתי ללכת היום.
כמעט שויתרתי.
אך טוב שלא.
וממש לא רק בגלל הפרס. הפרס זה רק חומרי. הפרס הגדול הוא בשינוי שנעשה בתוכי.

27.6.19

אם הייתם אומרים לי לפני חודש שאני ארוץ 18 דקות, הייתי צוחקת לכם בפרצוף.
היום אני כבר לא צוחקת.
היום אני גאה בעצמי שעשיתי את זה.
אימון ריצה לא פשוט מאחורי.
שמונה עשרה פאקינג דקות❣❣

בין לבין המשכתי להתאמן לאירוע המיני טריאתלון שיתקיים בקיבוץ ב 28.9.19
בהמשך לאתגר מעיפים מהבית, גיליתי שיש לי המון בגדים בארון, אז הצטרפתי לאתגר חדש. 
ביום שני התחלתי את האתגר: #ישלימהללבוש, 40 יום לא קונים בגדים ולובשים רק מה שיש בארון...





זהו לשבוע זה.
היה מעייף, קדימה לשבוע חדש.
יערה
עקבו אחרי באינסטגרם 












יום חמישי, 27 ביוני 2019

הרמוני - אמה סקוט

בקבוצת "מכורות לרומנטיקה אבל לא פרייריות", המליצו לי על הספר הזה.
תודה תודה תודה לכל מי שהמליצה לי לקרוא את "הרמוני".
מודה שבכיתי לא מעט, התרגזתי פה ושם, אבל בעיקר הסכמתי עם האמירה מאחורי הקלעים שצריך לפחות אדם אחד יאמין בך.
ווילו, נערה שבורה בת 17, בת לאבא שרק מנסה לרצות את הבוס ואמא שטחית שכל מה שמעניין אותה זה הנראות. 

ווילו עברה את אחד הדברים הקשים בחייה של כל נערה/אישה.... שתתה משקה אחד שהוכנס לתוכו סם האונס ונאנסה, ווילו מנסה למחוק את עצמה ע"י כתיבת איקסים שחורים על גופה, על בגדיה ובכל מקום אפשרי.
לאייזק פירס, בן ה 19 יש את כל הנתונים הלא טובים, גדל בקרוואן בשכונת עוני, אמו נפטרה כשהיה בן 8 והוא חי עם אבא שיכור שמכה אותו.
אייזק מחכה לפריצה הגדולה שלו בהוליווד כדי להרוויח מלא כסף ולעזוב את העיירה לתמיד.
שניהם מחפשים את קולם ומוצאים אותו בתיאטרון קטן בעיירה בשם הרמוני.
הם מעלים את המחזה "המלט" ורוב הספר קושר את חייהם האישיים בדמויותיהם של המלט ואופליה.
כמובן שווילו ואייזק מתאהבים למורת רוחו של אביה.
יש בספר הרבה מהמתיקות של רומן נעורים, אבל מצד שני אנו מתמודדים עם נושא האונס, האב השיכור המכה, ניכור הורי והכל בלייב. לא פעם, אלא כאן ועכשיו.
תקציר הספר:
"הרמוני ... נותן קול לחסרי הקול ..."
בשורש כל טירוף יש אמת בלתי נסבלת ...
בגיל שבע־עשרה, חייה של ווילו הולוויי נהרסו בן לילה.
כשאביה עוקר בפתאומיות את המשפחה מהפנטהאוז המפואר שלהם בניו יורק לעיירה הזעירה הרמוני באינדיאנה, מרגישה ווילו עוד יותר תלושה ואבודה תחת משקל סודה. בגחמה של רגע, היא ניגשת לאודישן להצגה המלט, שמעלה התיאטרון הקהילתי של הרמוני, ובמפתיע זוכה בתפקיד אופליה - נערה המתמוטטת מטירוף ומאהבתה להמלט.
אייזיק פירס הוא "מהצד הלא נכון של העיר". בנו של שיכור מועד, הנער הרע של העיירה שסולק מבית הספר. נערות משתוקקות לתשומת ליבו, והעובדה שהוא עילוי במשחק רק מוסיפה לכריזמה שלו. אייזיק נעלם לחלוטין בתוך הדמויות שהוא מגלם; הבמה היא המקום היחיד שאליו הוא יכול לברוח. אין דבר שהוא רוצה יותר מאשר להגיע לברודוויי או להוליווד, ולעזוב את הרמוני לנצח.
אייזיק מגלם בהצגה את המלט, וכשווילו והוא נפגשים בחזרות, הם מתנגשים שוב ושוב. איש מהם לא מוכן לפתוח את ליבו בפני אף אחד. אבל ההתנגשות מובילה לשבירה, ושבירה מובילה לגילוי סודות כואבים, ועד מהרה ווילו ואייזיק מגלים שמילותיו של שייקספיר משקפות את חייהם. כאשר הם נתלשים זה מזה באכזריות, אף אחד מהם לא יודע איך זה ייגמר - האם בטירוף ובכאב לב? או בהחלמה, אהבה וגילוי של מי הם באמת נועדו להיות."

הזלתי המון דמעות, כעסתי המון אך בעיקר אהבתי את החוזק של ווילו ואייזק.
כאמא, אני יכולה להבין את המקום המגונן של אביה של ווילו, אני גם יכולה להבין את אימה.
הרגשתי אמפטיה לווילו ואייזק, הרגשתי שאני רוצה לחבק אותם וללחוש להם שהם צעירים, שאם רק יאמינו באהבה שלהם, היא תנצח. שלא יישברו.
ממש התאהבתי בשניהם, 
אבל כאמא, כאשה שרוצה לראות את ההצלחה של ילדיה,
עברתי קשת של רגשות, אך בסופו של דבר האהבה מנצחת וזה שווה הכל.
אהבתי מאד ושוב תודה על ההמלצה.

פרטים טכניים:
ז'אנר: רומן/פרוזה
מספר עמודים: 465
שנת הוצאה: 2019


וכרגיל, אני ממליצה לקנות ישירות מהוצאת "בוקטיק" / "אינדיבוק" ולא מרשתות הספרים הגדולות.
תנו לעסקים הקטנים להתגשם ולהרוויח.
יערה
עקבו אחרי באינסטגרם 






יום שני, 24 ביוני 2019

אז מה היה לנו 16-22/6/19

השבוע היה לי שבוע חופש נוסף.
כן... כן...
הרשיתי לעצמי להתנתק מהמשרד לשבועיים שלמים.
הודעתי לכל מי שהיה מוכן לשמוע שאני בחופש. כשהתקשרו אלי, אמרתי בנימוס שאני בחופש וחוזרת ביום ראשון 23.6.19.
מפתיע, אבל כולם כולל כולם, קיבלו זאת בהבנה ונתנו לי את הזמן שלי.

אז מה עשיתי?
התחלתי את השבוע בארוחת בוקר על המרפסת המהממת שלי.
והמשכתי בצביעת האופניים לגינה שיצאו מושלמות.

במסגרת האתגר מעיפים מהבית זרקתי עוד מלא דברים:
היום ה 15
16 
17
18
19
20
21
22
,תראו איזה יופי הארון שלי מסודר עכשיו.
קראתי כמה ספרים מצויינים, על שניים מהם כתבתי בבלוג,
"לפני שהתחלנו" של דנה לוי אלגרוד ו"אהבה בין הגלים" של שרון צוהר.

בילינו בשוק מחנה יהודה ביום חמישי בלילה , היה ממש שווה ואני ממליצה מכל הלב. השוק מלא אנשים, מלא פאבים, בתי קפה, מוסיקה והרבה רעש. תענוג.





ובשבת, לכבוד ביום החופש שלי, נסענו לים ואכלנו המבורגרים.










ובין לבין כמובן שהמשכתי להתאמן.
בתמונות, אחרי אימון שחייה ואחרי אימון אופניים.

לא פשוט, אבל כיף.
זה היה השבוע שהיה.
היום חזרתי לעבודה והתחלתי אתגר חדש - 40 ימים ללא שופינג כל יום אאוטפיט אחר. זה היום הראשון.
שבוע חדש לפנינו, תחילת אתגרים, המשך אתגרים חדשים...
תענוג.
תהיו עסוקים, כך הזמן עובר הרבה יותר בכיף.

יערה