יום רביעי, 20 בנובמבר 2013

סלמה לגרלף

יום הולדת 155 לסלמה לגרלף
וגוגל בחרו לחגוג לה בזו הדרך.


סלמה לגרלף נולדה בחווה בדרום שבדיה, והתמודדה במהלך חייה עם נכות ואובדן. בהיותה בת שלוש חלתה בשיתוק ילדים, ובמשך רוב שנות ילדותה לא הלכה לבית הספר כילדים אחרים. בהיותה בת 20 נפטר אביה, שהיה קצין בצבא קבע. המשפחה התרוששה ונאלצה למכור את החווה. היא נסעה לסטוקהולם ושם למדה הוראה. בשנת 1889 חיברה כמה פרקים ראשונים ל"יסטה ברלינג", על פי אגדה נודעת, שמקום התרחשותה הוא באזור שבו נולדה וגדלה. היא הגישה פרקים אלה לתחרות כתיבת סיפור קצר, וזכתה. זכייה זו עודדה אותה להמשיך בכתיבה. בסיום לימודיה נסעה ללמד כמורה בצפון שבדיה. במקביל לעבודת ההוראה החלה מפרסמת יצירות מפרי עטה בכתבי עת, ובהמשך קיבלה מלגה מן האקדמיה השבדית, הודות לבקשתו של המלך אוסקר, שהתרשם מספר סיפוריה, "קשרים סמויים". מלגה זו אפשרה לה להשתחרר מעבודת ההוראה ולהתמסר לכתיבה. בהמשך כתבה ספרים למבוגרים שזכו להצלחה רבה.


את ספר הילדים "מסעות נילס הולגרסן עם אווזי הבר" כתבה כחומר קריאה לתלמידים בבתי הספר היסודיים, לפי הזמנתו של המורה הראשי דאלין, לסייע ללימוד הגאוגרפיה והאגדות של ארצם. דרך כתיבתה עוררה עליה את זעמם של השמרנים והקפדנים מבין המורים, ופה ושם היא אף נאלצה לערוך בטקסט תיקונים כדי להתאימו לדרישותיהם, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם אלה של הילדים.


בינינו....
כי מי לא זוכר את נילס הולגרסון?
"בוא נילס, בוא נעוף
בוא נמריא עד סוף הדרך
בוא ונעוף אל מעל הכפר
מעבר לנחל, מעבר לדרך
עם האווזים לאופק, בוא נעוף."


הספר מתאר את קורותיו של נילס, ילד שובב החי בחווה בשבדיה. נילס הוא עצלן וחסר כל התחשבות בזולת, המתאכזר לחיות בחווה של הוריו. כעונש על מעלליו הוא מכווץ לגודל של ננס (על ידי גמד בו התעלל) ומקבל גם את היכולת לדבר עם בעלי החיים.

נילס מצטרף בעל כרחו לאווזי הבר למסע הרפתקאות ברחבי שבדיה, במהלכו הוא רוכב על אווז בשם מרטין (בסדרה המצוירת האווז כונה "מולי" ולנילס צורף אוגר בשם אוגי שלא הופיע בספר).


במהלך המסע אופיו של נילס משתנה והוא הופך לידיד החיות. בסוף הסיפור חוזר נילס להיות כאחד האדם, אך מזגו שהשתנה לטובה מלווה אותו בהמשך חייו.

הספר הוזמן מלגרלף, על ידי הוועדה לבתי הספר היסודיים בשבדיה בראשות המורה הראשי דאלין, ככלי עזר לשיעורי גאוגרפיה והכרת המולדת השבדית.
לצורך הכנת הספר סיירה לגרלף בשבדיה במשך שלוש שנים. ההשראה לכתיבתו של הספר, במתכונת של אגדת ילדים, הגיעה ללגרלף על בסיס האנתולוגיה "ספר הג'ונגל" של רודיארד קיפלינג, שיצא לאור שנים ספורות קודם לכן.


מסתבר, שדרך כתיבתה עוררה עליה את זעמם של השמרנים והקפדנים במורים, ופה ושם אף נאלצה לערוך בו תיקונים להתאימו לדרישותיהם, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם הללו של הילדים.
כיום השבדים כל כך גאים בספר זה, עד שדמותו של נילס הקטן והאווזים מתנוססת על שטר הכסף השבדי בערך 20 קרונות.



המהדורה העברית הראשונה של הספר ראתה אור בשנת 1942. במסגרת חגיגות מאה השנה להוצאתו לראשונה, הוא ראה אור במהדורה מחודשת על ידי הוצאת עם עובד בשנת 2006.

בשנות השבעים של המאה העשרים, הושמע הסיפור כתסכית בהמשכים, בתוכנית הרדיו "לאם ולילד" בקול ישראל. הפתיח של התסכית, שהושר על ידי הזמר אברהם פררה ומקהלת ילדים, זכה לפופולריות רבה והפך לשיר ילדים בזכות עצמו.

מילים: לא ידוע
לחן: צבי בן פורת


סיפור נספר על רועה אווזים

שמו נילס הקטן ובכלל לא נגזים
אם נאמר שהיה זה קונדס ושובב
לעבוד וללמוד מעולם לא אהב

כך מספרים על נילס הקטן
ומסע הפלאים

סיפור נספר על רועה אווזים
עליו נספר ובכלל לא נגזים
הוא עבר יערות אגמים והרים
בחברת להקת אווזים אפורים

כך מספרים על נילס הקטן
ומסע הפלאים.

==========================

אבל השיר שכולנו באמת הוא השיר שמלווה את התוכנית

מילים: לא ידוע
תרגום: לאה נאור


בוא נילס, בוא נעוף 
בוא נמריא עד סוף הדרך 
בוא ונעוף אל מעל הכפר 
מעבר לנחל, מעבר לדרך 
עם האווזים לאופק, בוא נעוף 

הו נילס כל כך קטן 
נדד הרחק מן הכפר 
על אווז הבית 
עם כל אווזי הבר 

הו נילס עבר בדרך 
מעל נופים כה יפים 
מעל הים נדד הוא 
מעבר לחופים 
בוא נילס, בוא נעוף 
בוא נמריא עד סוף הדרך 
בוא ונעוף אל מעל הכפר 
מעבר לנחל, מעבר לדרך 

עם האווזים לאופק, בוא נעוף
בוא נילס בוא נראה 
איך שונה הכל מלמעלה 
נוף הפלאים של חיות הבר 
היי נילס בוא איתנו 
בוא רק הלאה הלאה 
עם האווזים לאופק, בוא נעוף 

בוא נילס בוא נעוף 
אל האור ואל התכלת 
עם האווזים לאופק, בוא נעוף 
בוא נילס בוא נעוף 
אל האור ואל התכלת 
עם האווזים לאופק, בוא נעוף 



אוי איזה רקע נפלא לשיר...
נהניתם?

גם אני.
יערה.

יום שישי, 25 באוקטובר 2013

יצירה עם ילדים לחנוכה - 3 - פסיפס צבעוני לחנוכה

אני ממש שמחה שהרשומות שלי נותנות השראה לאמהות ואבות ליצור עם ילדיהם.
יצירות פשוטות אך מהנות.
 
אשמח לראות את העבודות הגמורות - ואפילו יותר אשמח לראות תוך כדי התהליך.
אני מאד אוהבת לראות ילדים עובדים. יש בהם תמימות ועניין וריכוז שאצלינו המבוגרים כבר קשה לראות, ואולי בגלל שהם כאלו קטנים שיוצרים עבודות כלכך יפות - מרתק אותי כלכך.
פשוט - כלכך נהנית לראות אותם יוצרים ונהנים.
 
הכי חשוב בעיני לזכור בעבודות עם הילדים - שהתוצאה פחות חשובה, הדרך לשם, הדרך לתוצאה - היא החשובה.
נכון שכיף לראות שהם יוצרים משהו שיפה בעיננו, אסטטי ו"נכון" (כי בעצם, מה זה נכון באומנות?).
חשוב לזכור שהדרך, המחשבה מאחורי העבודה, התכנון או להבדיל, אי התכנון, הריכוז, הישיבה על הטוסיק למשך זמן מה ועצם העשייה, המגע עם החומרים... הם הם החשובים באמת.
 
ברשומה הקודמת סיפרתי לכם מה עשינו עם הנרות,
בזו אני אספר לכם מה עשינו עם הבתים של נרות הנשמה.
 
 
 
מה צריך?
בתים של נרות נשמה מרוססים בספריי צבעוני
 
 
אבני פסיפס צבעוניות
 
 
דבק
מכחולים
 
איך עושים?
מורחים דבק על בית הנר
 
 
מדביקים את הפסיפס
 
 
אפשר להדביק בלי תכנון
 
 
ואפשר עם
 
 
אני כלכך אוהבת לראות ילדים יוצרים
הם כלכך מרוכזים בעניין
 
 
בכל מקרה זה יוצא ממש יפה
 
 
 
 
 
עוד רשומות בנושא: (הקישורים יעודכנו עם פרסום כל רשומה)
 

יום שלישי, 26 בפברואר 2013

משלוח מנות

אני אוהבת להכין משלוחי מנות.
אוהבת לאפות,
אוהבת את הקישוטים,
אוהבת לתת
ונהנית מהחיוכים,
מהתודה,
ומהשמחה של המקבלים.

שנה אחת הכנתי כיכרות לחם קטנים עם ריבה ביתית.
שנה אחרת הבאנו זר פרחים מעוגיות עם סוכריה צבעונית באמצע. (לא מאמינה שלא העליתי רשומה על העוגיות האלו - הן היו כלכך יפות).
בשנה שעברה הכנתי כדורי שוקולד על מקל.

השנה החלטתי ללכת על מעט - אך איכותי.
העיצוב והטעם הם הקובעים ולא הכמות.
במילים אחרות - הלכתי השנה על האיכות ולא על הכמות.

ההחלטה למי אנחנו מביאים משלוחי מנות מתבצעת כך:
1. כל ילד בוחר חבר או שניים שהוא רוצה לתת לו/לה.
2. אני מחליטה לאיזה חברים שלנו צריך לתת.
3. מי שהביא לנו - מקבל בחזרה.

השנה הצטמצמנו ועשינו כ - 10 משלוחים בלבד.
בעיקר מהסיבה הפשוטה - שהיה לי שבוע עמוס בעבודה ולא הספקתי כלום...

ומה היה במשלוח...


כדורי תמרים:

חבילת תמרים בוואקום - 500 גרם (תמרים ללא גרעינים)
50 גרם קוקוס
100 גרם אגוזים קצוצים דק דק (אני טחנתי)
כחצי עד 3/4 כוס טחינה גולמית.


מערבבים טוב טוב, יוצרים כדורים, מגלגלים אותם בקוקוס לציפוי ושמים במקרר.


כל כדור הכנסתי לשקית צלופן קטנה וקשרתי בסרט.


- - - - - - - - - - - - 

ליצנים קטנים על מקל מבצק סוכר:



צבעתי 3 גושי בצק סוכר בצבעים - ורוד, צהוב, תכלת.


גילגלנו כדורים (בעיקר בעלי גלגל), וקרצנו פרחים קטנים.


את הליצן בנינו משני כדורים - אחד לפני ואחד שגוגל לכובע ופרח אחד לצווארון.


יצאו ליצנים קטנים וחמודים.


לכל שקית הוספתי ליצנים כמספר הילדים במשפחה המקבלת.
כדי שלא יהיו מלחמות על הליצנים הצבעוניים.

- - - - - - - - - - - - 
אזני המן:

הכנתי אוזני המן במילוי הכי טעים - פרג.
(בבקשה, אל תתווכחו - פרג זה הכי טעים )


פתחתי מאפייה של אוזני המן.


וכבר ביקשתי באינסטגרם שיזכירו לי בשנה הבאה לא להכין. (מוזמנים לעקוב אחרי...)


אבל אני מתחילה לחזור בי - אמנם המון עבודה, אבל טעים בטירוף.

בכל שקית הוספתי 2-3 אוזני המן.

- - - - - - - - - - - - 

כך יצא לו משלוח מנות קטן אך איכותי.


כמובן שהוספתי מדבקת  פורים שמח.


יצא מקסים.

זהו, עכשיו חזרה לשגרה עד לחג הבא.
(יש עוד 2 רשומות על פורים - החג שלא נגמר).

חזרה לשגרה מהנה
יערה

יום שלישי, 12 בפברואר 2013

אהוד מנור


הרשומה נכתבה במקור ביום שבת 16.3
מפורסמת היום, ביום השנה למותו של אהוד מנור



♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥
13 ביולי 1941 - 12 באפריל 2005
ביום שישי 15 למרץ, נסענו לסיור `הימים היחפים` בהדרכת מיכל קנדל.
את הסיור התחלנו עם קפה ומאפה מעשה ידינו בגן `יד לבנים` שבבינימינה.
הסיור כולו לווה בשירים של אהוד מנור.


התחלנו בבריכת המים שהוקמה במימון הברון רוטשילד בנקודה הגבוהה ביישוב ובחלקה התחתון שכנה תחנת הנוטריםהמקומית.
שם סיפרה לנו מיכל על אהבתו של אהוד מנור לקולנוע.



משם צעדנו בשביליה היפים של בנימינה












בהמשך הסיור סיפרה לנו מיכל על משפחתו של אהוד מנור, בנותיו, גלי וליבי ובנו יהודה שכמובן, על כולם כתב שירים








ואפילו על הכלבה שלהם שנעלמה נכתב שיר


לבסוף הגענו לבית ילדותו של אהוד מנור


שנראה מאד מוזנח




היה סיור נחמד מאד, השירים בדרך מאד הוסיפו לאוירה הנעימה.
ובנימה אישית

את אהוד מנור אני מעריצה מגיל צעיר מאד, אני חושבת שהייתי בת 6 לערך, כששמעתי את שיריו לראשונה.
כבר בגיל 12 ידעתי ששיר החתונה שלי יהיה השיר `ברית עולם` של אהוד.
ואכן כך היה. שיר הכניסה לחופה שלי היה `ברית עולם`.



התעקשתי כמובן על הביצוע המדהים והמרטיט של מתי כספי ומשלא נמצא הביצוע הזה אצל הדיג'יי הבאתי לו את שלי מהבית.

♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

אהוד מנור נפטר, הייתי חברה בפורום אומנות שימושית שבווינט. הוחלט ביננו, בנות הפורום, שנכין ספר שירים של אהוד, כל אחת בוחרת שיר ומקשטת את הדף על פי השיר.
את הספר, מנהלת הפורום נתנה לעופרה פוקס - אשתו של אהוד מנור.
לי היה ברור שאני בוחרת את השיר ברית עולם.
בימים ההם, הסקראפ היה בחיתוליו בארץ, ולא ממש זמין, אז השתמשנו בחומרים הקיימים.








ברית עולם (שמתם לב שאפילו בחתונה שלי הייתי ktuma? )

ברור שהיום הייתי עושה הכל אחרת. אבל אני אוהבת את התמימות והרוך שבדף.
מתנצלת על איכות התמונות, הן ישנות, המצלמה לא היתה משהו, ואני שמחה שלפחות צילמתי, גם זה הרבה....

אני זוכרת את היום שאהוד נפטר. הייתי בהלם, לא האמנתי, לא יכולתי לקבל את העובדה שהוא איננו. שלא יהיו עוד שירים שלו שאני כלכך אוהבת. שזהו... הוא איננו.

זו היתה שנה נוראית לזמר העברי, באותה שנה הלכו לעולמם - נעמי שמר (שגם לה שמורה פינה בליבי), אריק לביא, עוזי חיטמן...
שנה קשה מאד.

בכל הזדמנות אני שומעת את שירים של אהוד שמרגשים אותי בכל פעם מחדש וגורמים לי להתגעגע לפזמונאי מחונן, מרגש, אופטימי ו...חסר.

בעיקר חסר

חלומות שמורים 
מתי כספי 
מילים: אהוד מנור

אי שם עמוק בתוך תוכנו 
טמונים קולות וזכרונות 
מראות רבים שכבר שכחנו 
ספרי פלאים ומנגינות. 

כל זכרונות ימים ימימה 
החלומות הראשונים 
וכל מילה של אבא אמא 
שנאמרה לפני שנים. 

אי שם עמוק בתוך תוכנו 
טמונים קולות וזכרונות 
מראות רבים שכבר שכחנו 
ספרי פלאים ומנגינות 

עולם מופלא של ילדותנו 
רדום בפנים בצל צלילים 
איתנו הוא עד יום מותנו 
חבוי בתוך תילי מילים. 

ולפעמים שריד של ריח 
או צליל מוכר או קצה מילה 
משיב אליך גן פורח 
מחזיר אל קו ההתחלה 

ושוב אתה חולם כילד 
ושוב אתה תמים כאז 
אתה נזכר בכל התכלת 
הכל נשמר דבר לא גז. 

אי שם עמוק בתוך תוכנו 
טמונים קולות וזכרונות 
מראות רבים שכבר שכחנו 
ספרי פלאים ומנגינות.



יערה