שליחת חיבוק בדואר

כי הבטחות צריך לקיים...

לפני כשלושה חודשים מישהי פרסמה באחת הקבוצות בפייסבוק שבה אני משתתפת,  שהיא עוברת תקופה לא קלה והיא יודעת שאם עושים טוב אז מקבלים טוב, לכן היא רוצה לעשות משהו בשביל אחרים.

כמובן שהודעה כזו מיד קפצה לי לעין.

שלחתי לה הודעה.
כי גם רציתי להעביר טוב.

מיד היא ענתה לי.

כמובן מחקתי את השם שלה ופרטים מזהים....

אז השבוע יצאה מעטפה לכיוונה.

יקירה, אם את קוראת את הרשומה, אני מקווה שאת מבינה שזה אליך.
ואם לא, אז צפויה לך הפתעה ממש בקרוב.

ועכשיו זה נתון לחסדי דואר ישראל.

מקווה שלא יאכזבו הפעם.

ומוטב מאוחר מאשר אף פעם, נכון?

יערה

כשחום גופך בי, אוחז בי ומתרגש....

אל תשאגו, אני לא אחפור לכם כל יום עם רשומה על שלושת השבועות, וזה משום שאני אוהבת אתכם, הקוראים שלי ויודעת שלא כל פיפס שלי מעניין אתכם.

משימה מספר 8 - האקולוגית, בחרתי לא לשתות בכוסות חד פעמיים במשרד. הצלחתי.

לרוב את הקפה הראשון אני שותה בכוס קרמיקה ואחרי זה אני כבר מתעצלת לשטוף, אז שותה בחד פעמי.

לא עוד!

משימה מספר 9 היתה יום ללא ויכוחים.

זו היתה משימה קשה, כי אני כל הזמן מתווכחת עם הילדים שלי.

אבל איכשהו צלחתי אותה.

שוודא היה נחמד לא להכנס לוויכוחים איתם.

משימה מספר 10 של היום:

דואטים ושת"פים מוזיקליים אחרים.

למוזיקה יש כוח חזק לחבר בין עולמות, תרבויות ואנשים. לפעמים מנגינה אחת שווה אלף מילים. לאורך השנים הרבה יוצרים התחברו לדואטים או שיתופי פעולה מוזיקליים למיניהם, ויצרו שלם הגדול מסך חלקיו. אנחנו מזמינים אתכם היום לספר לנו על חיבור מוזיקלי שאהבתם ולשתף בו. ספרו- למה אהבתם אותו? למה הוא מסמל ביניכם חיבור בין עולמות?

אני בחרתי את השיר "הכאב הזה" ששרים עברי לידר ונינט טייב.

את עברי לידר אני מאד אוהבת, את נינט קצת פחות, אבל אני מאד אוהבת את הביצוע שלהם לשיר הכל כיפה הזה שכתבה עפרה חזה והלחינו יזהר אשדות ועפרה חזה.

מי שעוקב אחרי בבלוג מכיר את    אהבתי לעפרה חזה

כשחיפשתי שיר שיתאים מבחינתי למשימה הזו, חשבתי על כמה דואטים,

שירי מיימון ושמעון סוקילה שאני מאד אוהבת.

או אולי שער הדמעות של ארקדי דוכין ושולי רנד שהוא שיר מרגש עד מאד.

אבל אז כשחיפשתי מה קרה היום בעבר כדי להתאים את השיר להיום, לא מצאתי משהו מעניין, אז המשכתי לחפש  אולי משהו למחר  ומצאתי ש"אסון צאלים" התרחש מחר בדיוק 25 שנים.

שני בני כיתה שלי נהרגו באסון הזה.

ולכן החלטתי שהשיר הזה מתאים לי בדיוק היום.

מקדישה את השיר לשניכם, חברים יקרים שנשארתם בני 19 לנצח.

עד עכשיו לא נשאר דבר 

תן לי סימן 

הכאב שהיה נשאר 

כן, כל הזמן 

אתה מתרחק, כמו גל נעלם 

ועל החול החם 

רק המבט שמכאיב כל כך 

כשחום גופך בי 

אוחז בי ומתרגש 

לוהט בי ומתפתל 

הכאב הזה 

כשחום גופך בי 

אוחז בי ומתרגש 

לוהט בי ומתפתל 

הכאב הזה מכה בי עוד 

בדמעות כל הקיץ תם 

בא לו הסתיו 

זיכרונות מציירים ענן 

כמו אז כן עכשיו 

אתה מתקרב ומלטף את פני 

ונושם אותי, מתלהט מולי ועיני 

רטובות כל כך 

כשחום גופך בי 

אוחז בי ומתרגש 

לוהט בי ומתפתל 

הכאב הזה 

כשחום גופך בי 

אוחז בי ומתרגש 

לוהט בי ומתפתל 

הכאב הזה 

אתה אי שם בין שבר, בין ענן 

בין דם ובין עשן 

אבוד כל כך 

ולי אין כוח, אין כוח עוד לראות 

אותך נופל, אין לי כוח עוד 

כשחום גופך בי 

אוחז בי ומתרגש 

לוהט בי ומתפתל

הכאב הזה 

כשחום גופך בי 

אוחז בי ומתרגש 

כן הכאב, הו הכאב 

.

בנוסף אני מקדישה את השיר, לכל 67 החיילים שנפלו במבצע "צוק איתן" שהכניסה הרגלית היתה בדיוק מחר... לפני שנה.

17.7.2014

"בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה תחילה לעיירה בית חנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור." מתוך ויקיפדיה.

מי ייתן ולא נדע עוד צער.

יערה

כשהאהבות מתחברות נוצרים דברים מופלאים - 2

לפני מספר ימים העליתי את הרשומה עם המתכון לגרנולה.

היום אני אסביר איך עשיתי את התגיות, את עיגולי התודה,

מאיפה קניתי את החומרים, את שקיות המתנה ועוד.

אבל לפני הכל אני חייבת להגיד שאני לא מאמינה ששאלו אותי איך הכנתי.

מבחינתי כל אחד יכול להכין, הרי לוקחים כמה חומרים, מערבבים בינהם והופ נוצר קסם.

אז כנראה שזה לא תמיד ככה ויש שקצת קשה להם יותר, חלילה וחס אני לא מזלזלת, אני חושבת שכל אחד יכול לסקרפפ, ייתכן וחלק יצטרכו קצת יותר עזרה, אבל כשתראו כמה זה פשוט - תבינו שכל אחד יכול!!!

את הצנצנות קניתי בקיבוץ, אבל ראיתי אותן ב"מקס סטוק" במחיר של 5 ש"ח האחת.

את שקיות המתנה המקסימות, קניתי ב"מקס סטוק" - 2 שקיות, האחת גדולה והשנייה קטנה ב - 5 ש"ח.

איך עשיתי את העיגול עם התודה על מכסה הצנצנת:

לקחתי בריסטול לבן רגיל שקניתי, שוב, איך לא ב"מקס סטוק", 50 בריסטולים בגודל A4 ב- 10 ש"ח.

יצרתי את העיגולים בעזרת פאנץ' עיגול.

אפשר למצוא בכמה גדלים בחנות של נתנאלה, בחנות האתר "אמהות משקיעות"  ובכל מיני חנויות יצירה הפזורות ברחבי הארץ. המחירים משתנים על פי הגודל.

אני אישית, קניתי באיביי, מצאתי שזה הכי זול שם.

את החותמת המקסימה של "תודה" קניתי מהחנות של לימור - "קסם שימושי" - החותמת עולה 25 ש"ח.

ההחתמה עצמה נעשתה בדיו STAZON שחור שקניתי אצל נתנאלה.

זהו.... ככה פשוט.

הדבקתי למכסה עם דבק דו צדדי, כדי שאפשר יהיה להוריד בקלות ולשטוף את הצנצנת כשמסיימים לאכול את הגרנולה.

איך עשיתי את התגיות החומות שמצורפות לצנצנת:

אין לי דפים חומים, ושברתי את הראש איך לעשות תגיות חומות, ואלי לצבוע דפים עם נס קפה/תה....

אבל אז הבריקה לי הברקה, מצאתי כמה תיקי קרטון חום שקניתי בתחילת השנה לילדים לבית הספר ומעולם הם לא השתמשו בהם.

תיק אחד כזה עולה 2.5 ש"ח (במקס סטוק) ואפשר להוציא ממנו מלא תגיות בעובי מעולה.

חותכים פסים ברוחב של 6 ס"מ לרוחב התיקייה.

בעזרת פאנץ ראש תגית, שגם אותו אפשר להשיג אצל נתנאלה או החנות של "אמהות משקיעות", 

מפנצ'צ'ים את שני הקצוות של הרצועה שיצרנו. האורך לא משנה כל כך, כי בכל מקרה יצאו 2 תגיות מכל רצועה.

אם רוצים שכל התגיות יהיו בדיוק באותו הגודל, אז צריך למדוד גם את האורך.

לאחר שפנצ'צ'נו את שני הצדדים, חותכים את הפס לשניים (סימן המספריים בתמונה מעל). שוב, אם רוצים תגיות בדיוק באותו הגודל - חשוב למדוד. אני חתכתי לפי העין, היות ולא היה לי ממש משנה אם הן זהות או לא. העיקר שיהיו ישרות.

לאחר שיש לנו את התגיות החומות, בעזרת דיו "Distress ink" חום.

ובעזרת ספוגית איפור (כזו של מייקאפ), עוברים על כל הקצוות כדי ליצור סוג של מסגרת, סוג של גימור.

את החותמת המשגעת של הצנצנת קניתי גם בחנות של "קסם שימושי" במחיר של 40 ש"ח.

וקישטתי בכל מיני קישוטים.

בלונים 

פרחים

ולבבות

את כולם הדבקתי בדבק שקוף שאני מניחה שיש בכל בית.

חיברתי לצנצנת בעזרת חוט כותנה בהיר, כל חוט יעשה את העבודה.

וזהו....

פשוט ומקסים.

מקווה שעניתי על כל השאלות.

מוזמנים לשאול ולהתייעץ.

יערה

3 שבועות של אהבת חינם

מדי פעם יש בפייסבוק יוזמות של טוב ואהבה.

הפעם הצטרפתי ליוזמה:

הצטרפתי במשימה השישית שהיתה:

במשימה זו, היינו צריכים לעשות יותר לייקים בפייסבוק, להגיב יותר תגובות, ובקיצור להעלות חיוך על פניהם של מקבלי התגובות.

אני מצאתי את זה קצת קשה ליישום, כי אני מגיבה המון ומלייקקת (מלשון עושה לייקים) המון, אבל אתמול עשיתי עוד יותר המון.

(ככה זה כשמכורים לפייסבוק(.

היום: משימה 7

"לכולנו יש אמנים מכל מיני תחומים (אמנות פלסטית, כתיבה, מוזיקה...) שאנחנו מתחברים ליצירה שלהם. המשימה היום היא לשתף או לספר עליהם ועל היצירה שלהם בפרגון משמעותי. פרגון משמעותי הוא אמירה שמעבר ל"יפה", "מעניין", "מגניב". אמירה שנותנת התייחסות לתוכן היצירה ולצורתה. אפשר להוסיף נגיעה אישית של הרואה/שומע. אמנים רבים יוצרים בשביל לגעת בנפש, להעביר רגש, תובנות או איכות אסתטית, ויש לנו הזדמנות להדהד להם שהיצירה שלהם נגעה בנו או גרמה לנו לחשוב. זוהי מתנה עבורם וצוהר לאנשים נוספים להתחבר לעומק יצירתם. אז מוזמנים לשתף על הקיר שלכם שיר, ציור, תמונה או יצירה אחרת יחד עם פרגון משמעותי ותייגו את היוצר ואותנו @3 שבועות של אהבת חינם. לאלו שמקבלים את השיתופים על הקיר שלהם- זוהי הזדמנות להכיר דברים חדשים, או להפגש באופן חדש עם דברים שאתם מכירים. "

נכון שאמורים לפרגן לאחד, אבל קשה לי רק לאחד כי יש שתי סופרות שאני ממש אוהבת , שתיהן מוציאות ספרים חדשים, האחת ממש היום, והשנייה בתחילת אוגוסט.

הן כותבות ספרים בסגנון האהוב עלי כל כך, ומי שקורא אותי קבוע יודע מה הסגנון – סגנון רומנטי אירוטי.

והכי חשוב – שתיהן סופרות ישראליות, יפות, מדהימות, מרגשות, אהובות, מוכשרות, חברות....

שכחתי משהו?

כו, כן, אני מדברת עליכן ואליכן,

דנה לוי אלגרוד ואורית פטקין.

דנה כתבה טרילוגיה:

אבל היא לא שקטה עד שיצאה התשוקה הרביעית – 

 ואיך אפשר שלא להתאהב מחדש?

-----------------------------------------

אורית כתבה שני ספרים:

כל ספר עומד בפני עצמו, ועכשיו היא מוציאה את השלישי, "נטע אהובתי" – סיפורה של נטע, אחת הדמויות בספר "לורי".

תראו איזו כריכה משגעת.

יהיה חם!!!

יהיה לוהט!!!

את "נטע אהובתי" כבר קניתי, את ה"תשוקה להאמין" אקנה בהשקה, מחכה ומצפה!

דנה ואורית – מתה עליכן.

תמשיכו לכתוב ולרגש אותנו.

אוהבת מלא

אני בוחרת עוד פירגון אחד ענק, לאמן שלצערי הוא כבר לא איתנו.
אדם שהערצתי את הכתיסה שלו, את השירים, את האהבה, שמחת החיים, הרגש, הכאב בכל שיר וזה שלו.
אמן שלצד שירו נכנסתי לחופה, אמן שהיה אמור לחגוג ממש היום יום הולגת 74, אך לא הגיע אליו, החיים שלו נגמרו מוקדם מדי, כל כך מוקדם מדי.
אהוד מנור.
את שיריו אוהב לנצח נצחים.

המשימה למחר: 

משימה 8 אקולוגית- reduce
עסקנו הרבה בחברה ובחיבורים. גם השמירה על הקיום של עולמנו יכולה להיות ביטוי של אהבה. בקיימות מדברים על חמשת ה R- - reduce, reuse, recycle, refuse, rot הפחתה, שימוש חוזר, מיחזור, סירוב (אקטיביות מול הרשויות שימחזרו) ושורשים (יישום קומפוסט). המשימה של היום היא פשוט להפחית- להפחית שימוש במשאבי העולם. אפשר ליישם אותה בהרבה דרכים- להחליט שהיום הוא "יום ללא קניות" או פשוט לא לקנות דברים שלא צריכים, לוותר יום על אכילת בשר(שהגידול שלו צורך משאבי טבע גדולים), להפחית הדפסה במדפסת, לחשוב פעמיים לפני שזורקים משהו לפח ולבדוק אם אפשר לעשות בו שימוש חוזר ועוד... למתקדמים- אתם מוזמנים כמובן ליישם דברים שקשורים לשאר ה- Rים! ומה משתפים בפייסבוק? אתם יכולים לשתף מה ואיך החלטתם להפחית, לספר על הדרכים בהם אתם מממשים הפחתה כזו בחיי היום יום שלכם ,לפרגן לחברים ולארגונים מעוררי השראה בתחום זה או לתת המלצות למחזורים מעניינים ולדרכים ליישום שאתם מכירים. וכמובן מוזמנים לעשות לייק, לתייג אותנו, לשתף וכן לתייג כאן בתגובות חברים חובבי סביבה שישמחו לקחת חלק פעיל במיוחד סמל ההבעה smile תודה לעמיעד ולארז על הרעיונות למשימה!

יערה