שבועות בקיבוץ הפך להיות חג של אורחים.
המון אורחים ומעט חברים.
הרבה אוכל טוב, אבל מצד שני תורנויות שמבאסות...
אבא שלי הודיע שהוא לא עולה השנה, אמא שלי לא אוכלת מוצרי חלב, בעלי אמר שהוא מעדיף לוותר וירין גם הודיע שהוא לא עולה לחדר האוכל.
נפל הפור, והשנה החלטנו לעשות בבית.
אני מארחת.
מגיעים לשולחן הערוך,
ההורים שלי ושלושת האחים שלי עם בני/בנות זוג/ן וכמובן הילדים שהצטרפו לחגיגה.
החלטנו על תפריט פשוט שיתאים לכולם.
העיצוב, כמובן עלי.
מופרעת שכמותי.
היה אוכל טוב
היה אווירה מדהימה
יצאנו שבעים ומרוצים.
בשנה הבאה.... כנראה שוב אצלי.
יערה
