"בכל פעם מחדש אני שומע
בקולך המלטף קולי נוגע
זה כמו לנשום
עוד לילה ועוד יום
את תמיד איתי
שיר ישן אני אפרוט על מיתריך
על שפתיי אני אטעם את מילותיך
זה כמו לנשום
עוד לילה ועוד יום
אתה תמיד איתי"
(שמעון בוסקילה)
שלוש שנים חלפו מאז התאונה הנוראית שהותירה את מיה ללא הוריה וללא אחיה הקטן.
שלוש שנים מאז שמיה עזבה את אדם לנצח.
מיה - כוכבת בג'וליארד.
אדם - כוכב רוק ענק. חבר של ברין - שחקנית ובעלת חברת הפקות בלוס אנג'לס.
מיה - עומדת בפני סיבוב הופעות עולמי כנגנית צ'לו מחוננת.
אדם - עומד בפני סיבוב הופעות, 67 ימים של הופעות לאחר צאת האלבום "מזק משני" אשר את כל השירים בו כתב אדם בזמן כאב וצער.
כנגד כל הסיכויים, לילה אחד אדם, שנשאר לילה נוסף בניו יורק לאחר שכל הלהקה שלו טסה ללונדון לתחילת סיבוב ההופעות, מטייל בעיר ואת עיניו לוכדת מודעה.
"אני מחזיר את המבט קדימה, ופתאום אני רואה את העיניים שלה. לא כמו שהייתי רואה אותן - מעבר לכל פינה, תחת העפעפיים העצומים שלי בתחילת כל יום. לא כמו שהייתי מדמיין אותן בעיניים של כל בחורה ששכבתי מעליה. לא, הפעם אלו באמת העיניים שלה, לבושה בשחור, צ'לו שעון כל כתף אחת כמו ילד עייף. השיער שלה אסוף במין פקעת, שהכרחית כנראה לכל מוזיקאית קלאסית שמכבדת את עצמה...... אני מסתכל על השלט מקרוב. סדרת מוזיקאים צעירים מציגה: מיה הול". (ציטוט מהספר).
מיה שמבינה שאדם בקהל מבקשת לפגוש אותו מאחורי הקלעים ומכן ממשיך הלילה. מיה לוקחת את אדם לסיור בכל המקומות האהובים עליה בעיר הגדולה...
הם מדברים על האובדן, של המשפחה, של האהבה, של החלום לחיות יחד לעד....
"היה הרבה יותר קל למות. זה לא שאני רוצה למות עכשיו. אני לא. עכשיו יש הרבה דברים בחיים שלי שנותנים לי סיפוק, שאני אוהבת. אבל היו ימים, במיוחד בהתחלה, שזה היה קשה כל כך. ולא יכולתי שלא לחשוב שהיה הרבה יותר פשוט ללכת איתם. אבל אתה - אתה ביקשת ממני להשאר, התחננת שאשאר. אתה עמדת מעלי והבטחת לי הבטחה מקודשת כמו נדר. ואני יכולה להבין למה אתה כועס, אבל אתה לא יכול להאשים אותי. אתה לא יכול לשנוא אותי שהאמנתי לך...... ופתאום הבנתי מה שבאמת עומד מאחורי סיבוב הפרידה הזה". (ציטוט מהספר).
הספר הזה, כמו הספר "אם אשאר" הוא ספר מרתק, כתוב בצורה מופלאה ונהדרת, סוחפת וגורמת לכך שאי אפשר להוריד את הספר מהידיים.
"הו אהובי לבך סוער אבל אני כאן לצידך
קולי שובר את הדממה ומלטף את שתיקתך
כמו חלק מגופי, אתה תמיד איתי, לעולמים
אהובתי אני הקדשתי את עצמי למענך
כמו שורשים באדמה ידי אוחזת בידך
כמו חלק מגופי, אתה תמיד איתי, לעולמים"
(שמעון בוסקילה)
יש בי רצון עז לחבק את מיה ואת אדם ולהוציא מהם קצת מהכאב שהם חווים.
קצת מהכאב של אובדן המשפחה, אובדן הילדות, אובדן האהבה.
לכו לקרוא. רוצו לקרוא.
(השיר לא קשור, אבל המילים שלו התאימו לי לרשומה).
(השיר לא קשור, אבל המילים שלו התאימו לי לרשומה).
הוספתי את המילים מהשיר כי הרגיש לי מאד מתאים לרשומה.
שבוע טוב.
יערה
