טיול ופיקניק ספונטיים במיוחד

התקשרה אלי עננת שיצאה קשר עם אפרת, אם מתחשק לי להצטרף לפיקניק. 
כשתלבטנו לאן נלך, אני הצעתי את עין למור  (מעיין האהבה בצרפתית), או עין לימון כפי שקוראים לו היום.
אני זוכרת את המעיין הזה מאז שהייתי ילדה, הוא ממש מתחת לקיבוץ, ליד עין רפה, ואני זוכרת שהיינו יורדים לשם ברגל וכובן עולים את העלייה הקשה חזרה הביתה. כמובן אני זוכרת אותו קצת שונה, אבל מסתבר שמשך השנים, גדלתי קצת והמקום השתנה הרבה.
אבל יודעים מה היה הכי נחמד בכל העניין הזה של המעיין?
שעננת לא הכירה את המקום.
ואם אני יכולה לחדש משהו לעננת, זה כבר מעולה מבחינתי :)
בקיצור, נחזור לפיקניק.
כל אחת מאיתנו הזמינה עוד חברה או שתיים, 
וכך יצא שבצהריי יום שלישי של חול המועד סוכות,
נפגשנו במעיין עין למור/לימון.
למה עין לימון אם אין שם בכלל לימונים? לא יודעת ולא מצאתי כלום על זה בדוקטור גוגל.
מי המעיין שנובעים בתוך מערה קטנה שחצובה בהר, 

זורמים אל בריכת בטון קטנה ורבועה שאפשר גם להתרחץ בה.

מסביב למעיין שיחים רבים של נענע משובלת, 

אני מניחה שהיא נקראית כך משום שהפרחים שלה נראים כמו שיבולים.

פטל קדוש

ופירותיו (שהיו חמוצים).

גדילנים יבשים

ועוד...

ואיך אפשר בלי קצת (הרבה) אוכל

וגם כמה סלפים עם חברות....

היה כיף וכבר רוצה שוב.

יערה