אל תשאגו, אני לא אחפור לכם כל יום עם רשומה על שלושת השבועות, וזה משום שאני אוהבת אתכם, הקוראים שלי ויודעת שלא כל פיפס שלי מעניין אתכם.
משימה מספר 8 -
האקולוגית, בחרתי לא לשתות בכוסות חד פעמיים במשרד. הצלחתי.
לרוב את הקפה הראשון אני
שותה בכוס קרמיקה ואחרי זה אני כבר מתעצלת לשטוף, אז שותה בחד פעמי.
לא עוד!
משימה מספר 9 היתה יום ללא ויכוחים.
זו היתה משימה קשה, כי אני כל הזמן מתווכחת עם הילדים שלי.
אבל איכשהו צלחתי אותה.
שוודא היה נחמד לא להכנס לוויכוחים איתם.
משימה מספר 10 של היום:
דואטים ושת"פים מוזיקליים אחרים.
למוזיקה יש כוח חזק לחבר בין עולמות, תרבויות ואנשים. לפעמים מנגינה
אחת שווה אלף מילים. לאורך השנים הרבה יוצרים התחברו לדואטים או שיתופי פעולה
מוזיקליים למיניהם, ויצרו שלם הגדול מסך חלקיו. אנחנו מזמינים אתכם היום לספר לנו
על חיבור מוזיקלי שאהבתם ולשתף בו. ספרו- למה אהבתם אותו? למה הוא מסמל ביניכם
חיבור בין עולמות?
אני בחרתי את השיר "הכאב הזה" ששרים עברי לידר ונינט טייב.
את עברי לידר אני מאד אוהבת, את נינט קצת פחות, אבל אני מאד אוהבת את
הביצוע שלהם לשיר הכל כיפה הזה שכתבה עפרה חזה והלחינו יזהר אשדות ועפרה חזה.
מי שעוקב אחרי בבלוג מכיר את אהבתי
לעפרה חזה
כשחיפשתי שיר שיתאים מבחינתי למשימה הזו, חשבתי על כמה דואטים,
שירי מיימון ושמעון סוקילה שאני מאד אוהבת.
או אולי שער הדמעות של ארקדי דוכין ושולי רנד שהוא שיר מרגש עד
מאד.
אבל אז כשחיפשתי מה קרה היום בעבר כדי להתאים את השיר להיום, לא מצאתי
משהו מעניין, אז המשכתי לחפש אולי משהו למחר ומצאתי ש"אסון
צאלים" התרחש מחר בדיוק 25 שנים.
שני בני כיתה שלי נהרגו באסון הזה.
ולכן החלטתי שהשיר הזה מתאים לי בדיוק היום.
מקדישה את השיר לשניכם, חברים יקרים שנשארתם בני 19 לנצח.
עד עכשיו לא נשאר דבר
תן לי סימן
הכאב שהיה נשאר
כן, כל הזמן
אתה מתרחק, כמו גל נעלם
ועל החול החם
רק המבט שמכאיב כל כך
כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה
כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה מכה בי עוד
בדמעות כל הקיץ תם
בא לו הסתיו
זיכרונות מציירים ענן
כמו אז כן עכשיו
אתה מתקרב ומלטף את פני
ונושם אותי, מתלהט מולי ועיני
רטובות כל כך
כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה
כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה
אתה אי שם בין שבר, בין ענן
בין דם ובין עשן
אבוד כל כך
ולי אין כוח, אין כוח עוד לראות
אותך נופל, אין לי כוח עוד
כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה
כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
כן הכאב, הו הכאב
.
בנוסף אני מקדישה את השיר, לכל 67 החיילים שנפלו במבצע "צוק איתן" שהכניסה הרגלית היתה בדיוק מחר... לפני שנה.
17.7.2014
"בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה תחילה לעיירה בית חנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור." מתוך ויקיפדיה.
מי ייתן ולא נדע עוד צער.
יערה
