פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור כללי
אני ממש מתנצלת שהרשומה פורסמה רק עכשיו, היא נכתבה לפני כעשרה ימים ומשום מה לא שמתי לב שהיא לא פורסמה.
ולענייננו...
קיבלתי שלושה פרסים...
אז מהו הפרס ?דרך נחמדה להציג ולחשוף בלוגים קיימים וחדשים באופן חברתי ומפרגן.
הכללים של הפרסהכללים:
1. להציג את הפרס בבלוג
2. להציג את מי שנתן לי את הפרס
3. להעביר את הפרס לעוד שמונה אנשים.
4. להודיע להם שהם קיבלו פרס.
5. להזמין אותם "לאסוף" את הפרס בבלוג שלי.
קיבלתי את הפרס מ-
mAmA MISISIPI -
gallish
ואמא של מאור, שאותך לא הכרתי לפני כן - ואני ממש שמחה שיצא לי להכיר. (ולצערי אני לא מצליחה להודות לך תחת הרשומה שלך).
האמת היא שלאחרונה אני כלכך עמוסה בעבודה ובבית ובחיים בכלל, ולצערי אין לי זמן להתחיל לתת קישורים לבלוגים שאני אוהבת, מה גם שכולם, אבל כולם קיבלו כבר פרסים.
אז אני מתנצלת שאני שוברת שגרה...
(עדכון 12/2/089 - העומס ממשיך.....................)
נתראה בימים רגועים יותר.
ולענייננו...
קיבלתי שלושה פרסים...
אז מהו הפרס ?דרך נחמדה להציג ולחשוף בלוגים קיימים וחדשים באופן חברתי ומפרגן.
הכללים של הפרסהכללים:
1. להציג את הפרס בבלוג
2. להציג את מי שנתן לי את הפרס
3. להעביר את הפרס לעוד שמונה אנשים.
4. להודיע להם שהם קיבלו פרס.
5. להזמין אותם "לאסוף" את הפרס בבלוג שלי.
קיבלתי את הפרס מ-
mAmA MISISIPI -
gallish
ואמא של מאור,
שאותך לא הכרתי לפני כן - ואני ממש שמחה שיצא לי להכיר. (ולצערי אני לא מצליחה להודות לך תחת הרשומה שלך).האמת היא שלאחרונה אני כלכך עמוסה בעבודה ובבית ובחיים בכלל, ולצערי אין לי זמן להתחיל לתת קישורים לבלוגים שאני אוהבת, מה גם שכולם, אבל כולם קיבלו כבר פרסים.
אז אני מתנצלת שאני שוברת שגרה...
(עדכון 12/2/089 - העומס ממשיך.....................)
נתראה בימים רגועים יותר.
שלכם, יערה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור אפייה
בכל שבת ושבת אני מחפשת מה לעשות עם הילדים.
לפעמים אני מוצאת רעיון כמו טיול למשל, או אולי קיפצובה שזה הבילוי המועדף, אבל היום משום שהיה מגעיל בחוץ, חשבתי מה אפשר לעשות בבית שיהיה להם נחמד, נעים ואם אפשר גם טעים.
הפור נפל - עוגיות לב בתוך לב, זו תהיה פעילות השבת שלנו.
אבל,מה לעשות שיש לי שני בנים גדולים ו"לב" זה לא בדיק מה שהם אוהבים כרגע? אז עשינו כל מיני צורות, כוכב בתוך כובב, פרח בתו פרח, פרח בתוך כוכב, כמה פיות (בכל זאת יש גם פייה בבית) ועוד...
נרשמה התלהבות גדולה בקרב הילדים, התלהבות קצת פחות גדולה בקרב ההורים (וטוב שכך).
מה שכן, היה ממש כיף להכין אותן, ולילדים היה ממש כיף לאכול אותן.
בתיאבון
שלכם, יערה
אהבתם? 
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור כללי
חברה טובה ילדה בת.
ולמה ההתרגשות הגדולה כלכך? כי זו בת ראשונהאחרי 3 בנים.
סוף סוף היא קיבלה את הורודה שהיא כלכך ייחלה לה.
לכבוד המאורע המשמח והחזרה שלה מבית החולים,הכנתי לה מתנה קטנה - זר מתוק ורדרד במיוחד.
אני מאחלת לך ולמשפחתך המון אושר והנאה מהורדרדה הקטנה.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור החלפות
בקומונת פרידה ונומה היתה החלפה שלי אישית היתה שונה מכל ההחלפות ששתתפתי בהן עד היום.
אני לא ממש מתחברת ליצירה שלה, ולכן היה לי חשוב להשתתף, כדי לראות ה אני מסוגלת לעשות בנושא שאני לא מאד מתחברת.
פתחתי את האינטרנט, בגוגל הקלדתי "פרידה קאלו" ועלו מאות, אם לא אלפי תמנות.
שמתי לב שיש לה שיער שחור משחור, גבות עבות, שפתיים צבועות באדום, הימאד אוהבת צבעים עזים, ובשערה לרוב שזורים זרי רחים גדולים.
התחלתי מבחירת הבד הבסיסי, מצאתי בד כחול עם אפליקציה שנראתה לי מ אימה ליצירה, לאט לאט הוספתי את השערות, את זר הפרחים על הראששלי, הוספתי את הגבות העבות ואת השפתיים האדומות.
עם התכשיטים שלה קצת "התפרעתי" אהבתי את מראה הטורקיז על הכחול והזהב, ושיחקתי עם זה.
רוב העבודה נעשתה בתפירה ידנית, השימוש היחיד במכונה היה לחיבור של חלקי הטיפה.
אפילו יצאה לי הגעה רצינית כמו שיש לה במרבית תמונותיה...
בסופו של תהליך, התאהבתי קשות ב"פרידה" שיצאה לי ואני שמחה לשלוח אותה מחר למכותבת שלי...
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור תפירה
את הפונצ`ו הזה התחלתי לפני שנה במטרה לסיים.
מאז הוא נשכח בארון, והשבוע כאשר עשיתי קצת סדר בבדים שלי, מצאתי אותו וסיימתי.
במקור הוא אמור היה להיות לפייה שלי, אבל עברה שנה והיא גדלה, והוא, לצערי, לא גדל.
לכן, נראה לי שהוא יינתן במתנה לתינוקת מתוקה.
לא אומר כרגע מי היא, משום שאני חושבת, שאמא שלה, קוראת את הבלוג...
הבד הוא בד קטיפתי פקוותי עדין, ולמטה תפרתי בד פרווה לבן.
הצד הפנימי הוא כמו הצד החיצוני ולכן הוא גם מאד נעים ומחמם.
הבסיס לפונצ`ו הוא שני ריבועים מדוייקים, שחוברו יחדיו בצורת מעויין.
1 2
3 4
בשביל הפתח לראש - מודדים את הקף הראש, מוסיפים לו כ-2 ס"מ.
את המידה הזו יש לחלק ל - 4.
במילים אחרות - אם היקף הראש הוא X, אז כדי להגיע למידה הרצויה שאותה יש למדוד על הבד זה:
מידה רצויה=4:(X+4)
מפינה מספר 2 מודדים את המידה הרצויה - פעם אחת לכיין פינה 1 ופעם שניה לכיוון פינה 4.
תופרים מפינה 1 עד מקום הסימון ומפינה 4 עד מקום הסימון.
לבסוף מוסיפים למטה את בד הפרווה או כל פס אחר שאתם רוצים.
בד הפרווה הוא ברוחב של כ - 8 ס"מ.
בהצלחה.
אני מקווה שההוראות מספיק ברורות, תמיד אפשר לשאול ולהתיעץ עימי.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור תפירה
מאז ומתמיד היה לי חם.
בכל החורפים התהלכתי בחולצה קצרה וכולם מסביב התבוננו והיו ששאלו והיו שקצת גם נדנדו, מה לא קר לך?
אז לא, לא היה לי קר.
מאז עברו להם 2 חורפים, והשלתי מעל כ - י 13 קילו, וראו זה פלא, נהיה לי קר.
אבל מה זה קר, "קור של כלבים" כמו שהפיה שלי אומרת.
אני לא זוכרת את עצמי הולכת עם מעיל, שלא לדבר על צעיף וכובע.
בעקבות הקור העז שפקד את האיזור, ובמסגרת "הכיני את עצמך ואת משפחתך לחורף הקפוא של ירושלים", החלטתי להתחיל בצעיף לפייה שלי.
לקחתי את כל שאריות הבדים שהתאימו לצבעים שבחרתי (זהו, שגם אני נדלקתי על שילוב הורוד-ירוק, לכן לא היה קשה למצוא שאריות) והתחלתי לתפור צעיף.
בקצה הצעיף הוספתי בובונית קטנטנה ומתוקה, כי אמנם לי קר, אבל הצעיף נוצר לפייה שלי.
במסגרת זו אני רוצה לאחל לכולנו שקט ושלווה.
שנדע ימים רגועים יותר.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור אפייה
את המתכון הזה אבא שלי מכין כל שנה ושנה בחנוכה.
להכנת כ - 20 ספינג`ים
1 ק"ג קמח
שקית שמרים יבשים
2 כפות סוכר
1 כפית מלח
3 עד 3.5 כוסות מים פושרים
ביצה אחת
מערבבים את הכל לבצק רך ודביק.
נותנים לו לפוח.
לאחר שמכפיל את עצמו (בדרך כלל גם משלש) מורידים אותו ומתחילים לטגן.
בסיר בישול שמים שמן קנולה לטיגון עמוק.
לוקחים ביד קצת מהבצק, בעזרת 2 הבוהנים עושים חור במרכז הבצק ושמים בסיר. כשהצד שפונה לשמן מזהיב, הופכים אותן ומטגנים מהצד השני.
מוציאים למסננת, כדי לספוג את שאריות השמן, שמים מלא מלא אבקת סוכר מעל, וטורפיםםםםם.
בתאבון
זה כלכך טעים. אני אומרת שאם כבר להרוס דיאטה עם סופגניות - אז רק עם הספינג` של אבא שלי.
למי שתוהה, לא הפכתי לבלוג בישול ואפייה, אבל בזמן האחרון יוצא לי לבשל ולאפות לא מעט דברים נחמדים, פשוטים וטעימים שממש מתחשק לי לשתף את כולם, שכלם יהנו.
עוד יהיו הרבה יצירות בהמשך...
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור אפייה
החיים שלי לרוב מאד קלים.
אני גרה בקיבוץ וחיה עם זה די טוב, אחד הייתרונות הגדולים שיש בקיבוץ זה חדר האוכל המשותף.
מגיעים בשעת הארוחה, בוחרים מה מתחשק לאכול היום, עוברים בקופה, כי יש הפרטה, אוכלים, מפנים את האוכל והולכים הביתה.
יש לי דה ז`ה וו... בעצםלא! קינשסה כתבה פוסט ממש דומה היום בבוקר).
אני גרה בקיבוץ וחיה עם זה די טוב, אחד הייתרונות הגדולים שיש בקיבוץ זה חדר האוכל המשותף.
מגיעים בשעת הארוחה, בוחרים מה מתחשק לאכול היום, עוברים בקופה, כי יש הפרטה, אוכלים, מפנים את האוכל והולכים הביתה.
יש לי דה ז`ה וו... בעצםלא! קינשסה כתבה פוסט ממש דומה היום בבוקר).
השבת נפלה עלי המוזה, והחלטתי לאפות משהו, ככה סתם לשם שינוי...
זה לא שאני לא אופה / מבשלת בכלל, אני עושה את זה ואפילו בכיף גדול, אבל זה לעיתים די רחוקות.
כל הפוסטים על אוכל שהעליתי בבלוג, זה בערך כל מה שאני יודעת לבשל/לאפות. (קיבוצניקית מפונקת
) המזל שלי הוא שכמעט כל דבר שאני עושה יוצא מספיק טעים שכולם מלקקים את האצבעות 
.
זה לא שאני לא אופה / מבשלת בכלל, אני עושה את זה ואפילו בכיף גדול, אבל זה לעיתים די רחוקות.
כל הפוסטים על אוכל שהעליתי בבלוג, זה בערך כל מה שאני יודעת לבשל/לאפות. (קיבוצניקית מפונקת
) המזל שלי הוא שכמעט כל דבר שאני עושה יוצא מספיק טעים שכולם מלקקים את האצבעות .
אז איפה היינו?
אה נכון, בהסבר להכנת המעדן הנוכחי שלשמו התכנסו היום.
את המעדן המדובר, למדתי להכין מחברה טובה (רבקה יקרה זו את - זכורה לטובה ולא רק בזכות המאפה המעולה הזה).
שבת אחת, לפני כמה שנים, כשהיא עדיין גרה בפרדס חנה-כרכור, לדעתי אפילו לפני שטליה נולדה, קפצנו ככה סתם בלי התראה מוקדמת לביקור.
בדיוק בעלה של רבקה הכין את המאפה הזה ומרוב שהוא כלכך טעים, הוא הכין הרבה, מה זה הרבה? המון, שהספיק לכולנו,
(לרבקה היום יש 6 ילדים, אז היו 4 אני חושבת, אולי חמישה - נו רבקה, את כבר מזהה שאני מדברת עליך?)
בקיצור,
איך עושים את הדבר המעולה הזה?
מצרכים:
הולכים לסופר הקרוב וקונים בצק עלים (כי מי מכין בימינו בצק עלים בבית? אם מישהו בכל זאת מכין, שאפו)
רצוי לקנות ישר 2 חבילות ולא להסתפק בפחות.
חצי קילו בשר טחון
2 בצלים גדולים
כחמישה תפוחי אדמה גדולים
מלח, פלפל,פפריקה אדומה מתוקה (מי שאוהב חריף, לדעתי אםשר להוסיף קצת חריפה).
אופן ההכנה:
קולפים את הבצלים ומטגנים אותם עד להזהבה.
קולפים את תפוחי האדמה, מבשלים אותם במים ומכינים פירה, אפשר להשאיר קצת גושים קטנים, לא חייבים לרסק לגמרי), מערבבים את הפירה עם הבצל, מתבלים במלח + פלפל עד שטעים לכם.
בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים במים,
שמים את הבשר הטחון במחבת, ללא שמן, ומטגנים אותו (בשמן של עצמו - תאמינו לי יש מספיק). מפוררים אותו לגמרי.
כשהוא מטוגן לגמרי, מתבלים שוב במלח + פלפל, הפעם מוסיפים קצת פפריקה. טועמים,מתקנים תיבול ומורידים מהאש.
להכנת הרולדות:
מרדדים בצק עלים
מעל מורחים פירה, מעל הפירה מפזרים בשר.
חשוב לשים משניהם בנדיבות, אין פה מקום לקמצנות.
מגלגלים את הרולדות, מורחים מעל ביצה ומכניסים לתנור בחום של 190-200 מעלות (צלסיוס).
אחרי כ - 20 דקות מוציאים מהתנור, נותנים להצטנן מעט וטועמים...
מרגע שטועמים אין סיכוי להפסיק, הטעימה הופכת לארוחה שלמה.
ל-כ-ן, בזמן שהמאפה בתנור, תכינו את השולחן, תחתכו סלט ירוק עם עגבניות שרי (הולך מצויין ביחד) תקראו לכולם לשולחן ובתאבון.
רק בקשה אחת קטנה, זה כל כך חם כשזה יוצא מהתנור, אז אנא, בזהירות כדי לא לשרוף את הלשון.
בתאבון.
קולפים את תפוחי האדמה, מבשלים אותם במים ומכינים פירה, אפשר להשאיר קצת גושים קטנים, לא חייבים לרסק לגמרי), מערבבים את הפירה עם הבצל, מתבלים במלח + פלפל עד שטעים לכם.
בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים במים,
שמים את הבשר הטחון במחבת, ללא שמן, ומטגנים אותו (בשמן של עצמו - תאמינו לי יש מספיק). מפוררים אותו לגמרי.
כשהוא מטוגן לגמרי, מתבלים שוב במלח + פלפל, הפעם מוסיפים קצת פפריקה. טועמים,מתקנים תיבול ומורידים מהאש.
להכנת הרולדות:
מרדדים בצק עלים
מעל מורחים פירה, מעל הפירה מפזרים בשר.
חשוב לשים משניהם בנדיבות, אין פה מקום לקמצנות.
מגלגלים את הרולדות, מורחים מעל ביצה ומכניסים לתנור בחום של 190-200 מעלות (צלסיוס).
אחרי כ - 20 דקות מוציאים מהתנור, נותנים להצטנן מעט וטועמים...
מרגע שטועמים אין סיכוי להפסיק, הטעימה הופכת לארוחה שלמה.
ל-כ-ן, בזמן שהמאפה בתנור, תכינו את השולחן, תחתכו סלט ירוק עם עגבניות שרי (הולך מצויין ביחד) תקראו לכולם לשולחן ובתאבון.
רק בקשה אחת קטנה, זה כל כך חם כשזה יוצא מהתנור, אז אנא, בזהירות כדי לא לשרוף את הלשון.
בתאבון.
שבוע טוב
יערה.
אהבתם?אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
יערה.
אהבתם?
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור אפייה
לפני שנה וחודשיים כתבתי את הרשומה:
מאז, לא עברו הרבה מים בירדן, אבל אצלי קרה הרבה, לאט לאט השתכללתי בפיצות, אבל עדיין המשכתי להכין עם רוטב הפיצה הקנוי.
לפני כחודש, החלטתי שלא עוד!!!
לא קונה יותר רוטב, אלא עושה לבד.
כהרגלי, התחלתי לתור ברחבי האינטרנט אחר המתכון המנצח.
חיפשתי בינהן, ואז צדה את עיני התוצאה שחיפשתי בדיוק - פיצה של פיצריות מהבלוג שלמליאל.
וזה אכן מתכון מנצח.
ערב אחד החלטתי לשדרג.
כל אחד ביקש לשים את מה שהוא אוהב על הפיצה - הבנים ביקשו זיתים, הקטנה ביקשה תירס וטונה (יש לה טעם מיוחד) והגדולים (אני בעלי וההורים שלי) ביקשנו פטריות.
בשביל להשיג את הטעם הדרוש באמת, אפיתי את הפיצות על מרצפות בתנור ביתי רגיל. אני יודעת שאפשר לקנות את האבן המיוחדת, אבל כרגע זה לא בראש רשימת הקניות שלי, מה גם שמרצפות עושות את העבודה נהדר.
יצא כמו שאומרים "חבל על הזמן"
קיבלתי את המחמאה הכי גדולה מהבן גדול - זה אפילו יותר טעים מפיצה קנויה 
וכל זה אחרי שכל הזמן הוא אמר שהפיצה טעימה, אבל הוא עדיין מעדיף את הקנויה.
הספקתי לצלם רק את הפטריות והטונה, כל השאר נטרף מיד.
ובסוף, כשכבר לא היה לי כח להכין עוד פיצות, רידדתי בצק, קרצתי עיגולים, מילאתי ברוטב פיצה וגבינה צהובה, סגרתי בעיגול נוסף וזה הלך לתנור.
למחרת היה לילדים סנדביץ` פיצה לבית הספר.
אני רוצה להודות למליאל על מתכון פיצה מושלם.
בתיאבון...
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור אפייה
לפני 14 שנים חזרתי משהות של שנה וחצי בארצות הברית.
עבדתי שם כ"אופר" או בעברית - מטפלת. את השנה הראשונה ביליתי ב"לייק טאהו" שבנוודה, שם טיפלתי בילדה ישראלית בת שנה, מתוקה אמיתית.
אבל המרחק מהבית ומהחברים הקשה עלי ממש והחלטתי לחזור ארצה.
בדרך חזרה עברתי דרך ניו יורק. בלונג איילנד יש לי אחות מאומצת (ילדת חוץ בקיבוץ - הורי גידלו אותה מגיל 8 בערך).
אצלה החלטתי להישאר כשבועיים, כדי לטעות קצת את ניו יורק .
השבועיים האלו נמשכו שנה שבה מצאתי עבודה חדשה כמטפלת,הפעם צל משפחה יהודיה אמריקאית.
היו להם שלושה ילדים, שניים בבית ספר והקטנה בבית, אמא מטיילת (לא עובדת) ואבא עובד קשה.
כל היום טיילתי עם הקטנה ועשינו חיים משוגעים, בשלב מסויים היא החלה לדבר אנגלית במבטא ישראלי - זה היה די מבדר.
ובעצם למה ההקדמה הארוכה הזו?
רק כדי לספר לכם, שאצל אותה משפחה למדתי מה זה מאפינס, והתאהבתי.
מאז בכל הזדמנות, כשמתחשק משהו מתק ומיר, אני מכינה אותם.
מתכון בסיסי:
2 כוסות קמח תופח
1 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1 כוס חלב או מים
1. מחממים תנור ל-200 מעלות
2. מערבבים את כל החומרים היבשים ומוסיפים את החומרים הרטובים.
1 כפית תמצית וניל
1 כוס חלב או מים
1. מחממים תנור ל-200 מעלות
2. מערבבים את כל החומרים היבשים ומוסיפים את החומרים הרטובים.
3. בתבנית שקעים שמים את המנג`טים בגודל המתאים.
4. שמים את הבלילה במנג`טים עד 3-2 הגובה.
5. מכניסים לתנור.
המאפינס מוכנים כשהם תפוחים ויבשים מלמעלה.
תוספות שאצלינו אוהבים:
1. 2 כפות קקאו ושקית שוקולד צ`יפס שוקולד לבן.
2. שקית שוקולד צ`יפס שוקולד שחור.
3. מחית בננות, כשלוש בננות רכות - מועכים אותן במזלג ומוסיפים לבלילה.
4. קוביות קטנות של תפוחי גרניסמיט וכחצי כפית קינמון טחון.
5. במקום המים - כוס רסק תפוחים.
6. פירות יער.
ובעצם, אפשר להוסיף כל מה שבא לכם ואתם אוהבים.
בתיאבון לכם.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור תפירה
29.12.2008
חברה טובה שלי ילדה תאומים.
הכרנו דרך הבנות שלנו, מסתבר ששתיהן נולדו באותו היום בדיוק (ביתי וחברתה הטובה) במרווח של 3 שעות, שלי נולדה בהדסה עין כרם והחברה בשערי צדק - שתיהן בירושלים. הן גם מאד דומות, אבל מה? הן נראות כמו הפרסומות של בנטון של שחור ולבן, הבת שלי בלונדה עם עיניים כחולות החברה שחרחורת עם עיניים שחורות. הן נשמות תאומות שבמקרה נולדו לאמהות שונות.
כך אני הכרתי את האמא המדהימה שלה.
אז כמו שכבר אמרתי, לפני חודש וחצי היא ילדה תאומים, בשבוע מתקדם יחסית, אבל לא מספיק - שבוע 35. הבת נולדה במשקל 1600 גרם והבן במשקל של 2200 גרם.
שניהם הוכנסו מיד לפגיה - משום שנולדו לפני הזמן.
נכון לאתמול, הבת שוקלת 2500 גרם והבן 3000 גרם.
ביום חמישי הברית. חשבתי לעצמי מה אני מכינה שיהיה מתאים לבן ובת, שיהיה אישי ומשהו מעשה ידי?
זה מה שיצא, 2 מעילוני פליז דו צדדיים, אחד ורוד והשני ירוק, הצד הפנימי זהה בשניהם - קרם שמנת.
כמובן שלכל צד יש את האפליקציה שלו ואת הכפתורים שלו.
את הגזרה הוצאתי מעיתון בורדה ישן - ואני ממש גאה בעצמי שלמדתי ככה בכוכות עצמי להוציא גזרה.
האמת? זה ממש לא קשה.
המעילונים קצת גדולים הם מתאימים לגיל חצי שנה בערך, ככה שבאביב, כשיהיה פחות קר ואפשר יהיה ללבוש מעילון ולא ממש מעיל הם תאימו להם.
ומה נשאר לי לאחל? המון בריאות ושתגדלו את השניים בשמחה ובנחת.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור כללי
אני מאד אוהבת שיער ארוך, במיוחד אם הוא קלוע בצמות - ובמיוחד צמות סיניות.
כבר שהייתי ילדה, הסתובבתי תמיד עם שתי קוקיות שקלועות לצמות.
בחלומותי תמיד חלמתי שתהיה לי ילדה עם קוקיות וצמות ג`ינג`יות, את הקוקיות והצמות קיבלתי אבל לא את הג`ינג`י, למרות ש... קיבלתי בלונדינית עם אופי של ג`ינג`ית, משהו השתבש בדרך...
לאחרונה הסתפרתי, אז כבר אי אפשר לקלוע צמות בשערי ולכן אני מעבירה את הצמות לדור הבא.
בכל פעם אני מנסה צורה חדשה ומעניינת, האמת? אני מודה שהעיקר הוא כדי לקבל מחמאות כמה אני מוכשרת בקליעת צמות.
בשנים האחרונות לפני כל אירוע בת מצווה אני מקבלת טלפונים מבנות שרוצות שאני אסרק אותן. אני נהנית מזה, הן יוצאות מרוצות וכל הצדדים מאושרים.
בתמונה זו ביתי היקרה עם צמה בכל הראש. מה גם שהרווחתי ילדה שיושבת בשקט מגיל מאד צעיר כדי שאקלע לה צמות.
הרווח כאמור כפול.
מוסיפה קישור לקליעת צמות מאתר "הלול" המופלא, שכל הורה חייב/ת להכיר.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור אפייה
25.11.08
"תלמידים והורים יקרים,
מבצע "האור שבלב" למען ילדי המחלקה האונקולוגית בהדסה ובני משפחותיהם יוצא לדרך!
אנא מלאו את הקופסא בעוגיות מאפה ידיכם, סיגרו היטב והחזירו אותה לבית הספר עד יום ד` 26.11.08.
תלמידי ביה"ס ימכרו את העוגיות בישובים ביום ו` 28.11.08.
תודה מראש על תרומתכם בהצלחת המבצע
צוות "תרומה לקהילה"
המכתב הזה הגיע ביום ראשון עם הילדים מבית הספר,
לכן, אתמול נרתמנו להכנת המשימה (אני עובדת הכי טוב בלחץ 
).
).
(הכיתוב של שמות הילדים טושטש...)
הכנתי בצק (אם אפשר לקרוא לזה בצק - יותר כמו בלילה קשה) של עוגיות צ`וקולד צ`יפס, ע"פ המתכון המעולה שיש על הארזיה של השוקולד צ`יפס.
מצרכים:
חבילה מרגרינה רכה (לא נמסה - אלא רכה שעמדה בחוץ כשעה).
כוס סוכר לבן
חצי כוס סוכר חום דחוס
2 כוסות ורבע קמח
1 כפית סודה לשתייה
קורט מלח
2 ביצים
שקית שוקולד צ`יפס.
אני עשיתי כמות כפולה ושמתי בפנים 2 חבילות שוקולד - אחת שוקולד צ`יפס לבן ואחתשוקולד צ`יפס שחור.
מרפדים תבנית בנייר אפייה.
בעזרת כפית אחת לוקחים קצת מהבצק- כפית קצת גדושה (אני מדגישה קצת - כי הן גדלות מאד), בעזרת כפית שנייה מורידים את הבצק לתבנית.
אופים כרבע שעה על חום של 180 מעלות, מוציאים מהתנור ומשאירים על התבנית להתקררות. אחרי שהתקרר (לא לקצר דרכים), להוציא מהתבנית למגש / צנצנת / קופסא וכו`.
בתאבון.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור טיול
לפני כשבועיים יצאנו לטיול לגבעת הנרקיסים הסמוכה לקיבוץ.
הגבה קרויה כך על שם מרבדי הנרקיסים שפורחים שם באביב.
אבל, כל השנה יש בגבהה הזו פריחה.
לאחר מכן הסתווניות,
כמובן שבין לבין יש את כל השאר שפורחים באיזור כמו לטם (שעל שמו קרויה אחותי - בלי ו ),רותם, קידה שעירה ועוד...
באותה גבהה יש סימון של מחלקת המדידות של מדינת ישראל שמציין את הנקודה הגבוהה ביותר בקיבוץ.
פתאום, כך באמצע הסתיו, מצאנו נרקיס יחידי שהתחבא בפינה.
תמיד חושבים שכיף לטייל באביב - כי אז יש את הפריחות המרהיבות, אבל גם בסתיו יש פריחות נהדרות, אז צאו וטיילו...
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור תפירה
18.11.08
(באיחור של שנה וחמישה חודשים 
)
)
הבטחתי ברשומה הזו להראות לכם את הוילונות המשגעים שתפרתי לעצמי לחדר השינה.
היות וכל הבית שלי בגווני כתום, החלטתי שחדרי השינה יהיו בצבעים אחרים ולכן בחרתי לחדר השינה בד בצבעים של ירוק, תכלת, לבן וקצת קצת כתום (כי חייבים).
את בד הפסים המשגע קניתי בנחלת בנימין לפני מעל שנה במחיר מטורף של 55 ש"ח למטר, אבל התאהבתי בו כלכך שלא היה לי אכפת.
באותו היום הלכתי שוב ושוב לאורך הרחוב וחיפשתי אולי יהיה בד אחר שאני שאתהאב בו ויהיה קצת יותר זול, אבל בכל פעם חזרתי לחנות הזו.
את בד התכלת קניתי באחת מהחנויות בירושלים וזה התאים לי בול.
זה מה שיצא.
הנה הוא להתרשמותכם.
זה הבד המשגע
לאחרונה גם הוספתי שלוש תמונות ליד, רק כי היו לי בבית.
ציירתי 9 תמונות אוירה אבל לא צאתי איפה לתלות אותן, אז שלוש תליתי בחדר השינה ואת הש הנותרות צבעתי שוב בלבן כדי לצייר עליהן משהו אחר.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור יצירה
16.11.08
חלפה לה מעל שנה מאז שציירתי את התמונות, אך משהו היה חסר.
סוף סוף לפני כשבועיים הבנתי מה.
אז התיישבתי לי בנחת והוספתי לכל תמונה ציפרוים בצבע חום כהה.
אני מאד אוהבת את התוצאה.
זה מה שיצא.
וכל אחת לחוד
נכון הרבה יותר טוב?
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
היום אני 
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור כללי
12.11.08
אך לפני הכל, חייבת להוריד משהו מהלב ולספר לכם מה עבר עלי היום...
יום ארוך עבר עלי...
זה התחיל בחרושת שמועות בקיבוץ, (נתחיל בזה שכולם בסדר...)
ילדי הגן של ביתי הפייה טיילו באיזור האורווה של הסוס בקיבוץ (לא ממש קרוב, אבל קרוב מספיק כדי...), הסוס משום מה, ללא סיבה ברורה ברח מהארווה והחל לדהור לכיוונם. כל רגע קיבלתי טלפון ממישהו אחר שמשהו קרה בגן... בתוך כל השמועות גם נאמר שאחד הילדים נפגע בראש.
הטלפון הראשון התחיל כך:
"את עובדת קרוב לאיזור הארווה, מה קרה שם:"
"אני לא יודעת..."
"הבת שלך בסדר (נשמע קצת מהוסס) והבן שלי בסדר, אבל ילד אחד נחבל קשה"
"לא יודעת מה קרה, אני רצה לבדוק אותם".
אתם בטח יכולים להבין את סף החרדה שהייתי בו ברגעים ההם. עזבתי הכל ורצתי לגן.
הגננות היו לבנות כסיד, הילדים שיחקו בחצר ובתוך הגן כאילו כלום לא קרה.
חלק מהילדים נפצעו קל ממש (כנראה מהבהלה הם נפלו על אדמת הכורכר).
ילד אחד נפגע מעל הגבה השמאלית - כנראה מהסוס, אבל לא ודאי, והוא כזה חמוד, כל מה שעניין אותו היה שינקו לו את הדם וכנראה הסוס היה נורא מבוהל אז הוא התנהג כך. כמובן בית חולים צילומים וכו`, אבל הוא בבית והכל בסדר. נגמר בטראומה לילדים, לגננות ולהורים, אבל ללא פציעות רציניות.
והפייה שלי, עכשיו חולמת חלומות רעים ובוכה...
אבל באמת, אני אשמע פולניה - העיקר הבריאות.
ולאחר הכל, התבשרתי, שחברה טובה טובה טובה שלי, אמה של החברה - התאומה של טליה שלי (נולדו באותו היום והן ממש מתנהגות כמו תאומות), ילדה במזל טוב תאומים בן ובת. קצת לפני הזמן (שבוע 35) אבל הם בסדר והיא בסדר ומאושרת מאד. אז יקירתי, המון המון מזל טוב ואושר ובריאות.
(בין לבין גם הייתי בלוויה של אביו של אחד העובדים עם בעלי).
ולרגע שכולכן חיכיתן...
הנה ההגרלה הגדולה שהתבצעה על ידי לירון בן השבע, שלבד לבד כתב את המספרים, גזר אותם, קימט והכניס לקערה, ולכן ניתנה לו הזכות לבחור את הזוכה.
(אני ממש מתנצלת, ניסיתי להכניס קובץ של יוטיוב ולא הצלחתי, לכן אני שולחת את הפוסט באיחור של כמעט שעה מהתאריך.)
והזוכה המאושרת היא מגיבה מספר 13, mAmA MiSiSiPi
אנא שילחי לי את הכתובת שלך ותקבלי בדואר את זה...
וסוף סוף מצאתי את המחט הכפולה שכלכך חיפשתי, מחט אחת שעושה שני תפרים מקבילים.
אז מאמא יקרה, אני מקווה שתהני מנרתיק החדש כמו שאני נהניתי להכין אותו.
המון המון תודה לכל מי שהגיבה, בנתיים יש קצת ירידה, מחר אני אדע יותר לאחר השקילה.
שוב המון המון תודה, אתן כל הזמן בליבי ומחזקות אותי בכל רגע ורגע נתון.
זהו...
עכשיו אני הולכת לישון מבואסת כי צבר החמוד הועף מבית האח הגדול
.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור תפירה
29.10.08
הפיות הקסומות.
מי לא אוהב פיות? הן תמיד עדינות, נעימות, קסומות ומסתוריות.
הן תמיד עושות טוב על הלב למי שצופה בן.
לי יש פייה פרטית משלי שהיא כל התכונות שכתבתי למעלה ועוד.
לכן, מה יותר מתבקש מאשר להכין לה בגדים של פיות עם פיות?
אז מצאתי בד עם פיות מתוקות מתוקות שהתאהבתי בו לחלוטין.
יש לי ממנו באורגנזה שקופה עם פיות ורדרדות, וכשלא מצאתי ורדרדות, קניתי אותו עם פיות שלבושות בירוק. (הוא פחות "בנות" אבל גם משגע), ויש אותו גם מכותנה.
אני משתמשת בו המון בעיקר לחצאיות ושמלות לפייה הפרטית שלי, אבל גם נתתי במתנה כמה חצאיות עם הפיות המדהימות האלו ותמיד הן התקבלו בשמחה אצל בנות השנתיים - עשר בערך. (אחרי 10 זה כבר פחות "IN").
את השמלה תפרתי מגזרה שהיתה לי בראש, ואת המכנס מגזרה של מכנס שאני משתמשת בה המון כמו במכנס הפיות למשל.
כשנולדה הפייה הפרטית שלי (אחרי 2 בנים - אז אפשר להבין את גודל השמחה והאושר), התחלתי לקנות כל מיני מיניאטורות של פיות ופתחתי את אוסף הפיות שיש לי היום בבית - בשבילה כמובן .
.
ולסיום קצת מוסיקת פיות נעימה- תעצמו את העיניים ותתחילו לחלום.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
היום אני 
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור כללי
25.10.08
זה לא סוד שאני בתהליך דיאטה, אפשר לראות מצד שמאל עוד כמה נותר לי להגיע כדי למשקל הרצוי.
וזה קשה, קשה קשה.
כל מי שעשה אי פעם דיאטה בחייו יודע כמה זה קשה ולא פשוט בכלל.
כמה כל 100 גרם שיורדים הם כל כך משמעותיים.
לאחד זה נראה כאילו - מה רק 100 גרם? זה כלום, אבל אני אומרת העיקר הירידה, וטוב שאין עליה.
העיקר שבגרף הכללי יש ירידה.
אני כבר המון זמן בתוכנית, עד היום ירדתי 14 קילו שזה המון, אבל לא מספיק, נשארו עוד 4 קילוגרמים עקשניים במיוחד שלא רוצים להיפרד ממני.
לכן, אני רוצה לחתום עימכם על חוזה -משום שאני יודעת, שאם אני מתחייבת, אז אני עומדת בהתחייבות ולא מפרה אותה.
לכן אני רוצה שתגיבו כמה שאתם רוצים כדי שאדע שקראתם את החוזה, כדי שאדע שבאמת חתמתי חוזה מול מישהו.
ואתם יודעים מה? אני גם אצ`פר ואשלח מתנה מעשה ידיי לאחד או אחת מהמגיבים או מגיבות לפוסט זה.
זו כמובן תהייה הפתעה...
אני מתחייבת בזאת, שעד סוף השנה האזרחית (31/12/08) אני מורידה את ארבעת הקילויים הארורים האלו.
אנא מכם חיתמו ותימכו בי, חשובה לי תמיכת כל אחד ואחת.
אני אחכה לתגובות שלכם עד לתאריך 11/11/08 (סתם כי זה תאריך יפה) ואז אערוך הגרלה בין המגיבים.
אז נא התחילו להגיב.
תודה
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
היום אני 
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור אפייה
14.7.08
בשבת בערב, אחרי שכבר ממש נמאס לילדים מהחופש, משבת חג שבת חג, והם היו מוטרפים לגמרי...
החלטנו לעשות טאבון.
יש לנו סדג` שקיבלנו במתנה, בעלי הביא 4 בלוקים של בנייה (איטונג) ועצים,
וככה בנינו טאבון בשניות.
בצ`יק צ`ק הכנתי בצק בזכות הקיצ`נאייד המהמממם שלי (סגול ולא כתום. אתם בטח תוהים למה לא כתום? ובכן במטבח שלי יש שייש כתום וזה פשוט היה קצת יותר מדי כתום ובכלל אני אוהבת צבעוני).
הזמנו את האושפזין לסוכה שלנו, כמה שכנים והילדים שלהם, היינו בערך 15 חברה הורים וילדים, והתחלנו להכין.
תוך חצי שעה נגמרו 2 קילו בצק, קופסא של שוקולד למריחה השחר העולה, קופסא של 500 גרם לבנה והמון זמן זית וזעטר.
תמונות לצערי אין, משום שלא הספקתי לצלם,
מכניסים למיקסר לפי הסדר:
1.5 כפיות מלח
1 קילו קמח
1 כף סוכר
3 כפות שמרים יבשים
1/2 כוס שמן
2.5 כוסות מים פושרים
מערבבים על דרגה נמוכה עד שהכל מתחבר ואז מעלים למהירות גבוהה (6 במיקסר שלי) לעוד 5 דקות.
שמים להתפיח עד שמכפיל את נפחו.
צרים כדורים בגודל 1/2 אגרוף ומתפיחים שוב לכמה דקות.
מתחילים לרדד כל כדור ושמים על הסדג`.
הופכים, מוציאים מהטאבון, מורחים שוקולד או לבנה ונהנים...
בתאבון.
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור החלפות
29.10.06
האמת היא שהרשומה הזו היתה צריכה להיכתב לפני יותר מחודשיים.
סוף סוף אני יכולה להגיד שהעונה הבוערת בעבודה נגמרה,
לא שאין עבודה 
היא פשוט רגועה יותר,
היא פשוט רגועה יותר,
פחות לחצים ומשום כך הרבה יותר זמן יצרה וגם זמן מחשב לפנאי ולא לעבודה.
אתמול, אחרי שסיימתי לסדר את כל הבית... ישבתי ואמרתי, זהו מעכשיו זה זמן שלי, זמן התרגעות..
שיפצתי תמונות ישנות שכבר הועלו בעבר לבלוג, ובקרוב אני אעלה את השדרוג שלהן,
סיימתי עוד ציור פרחים צבעוני מאד שגם בקרוב יועלה לבלוג...
תליתי סדרה של 3 תמונות אוירה בחדר השינה (יש לי עוד חוב ישן להעלות את הוילונות שתפרתי לחדר השינה), אז אני אעלה אותם ברשומה משותפת,
ויש עוד המון דברים חדשים, משום שאת כל הזמן הפנוי שנותר לי בתקופה האחרונה ניצלתי ליצירה, וזו בעיקר הסיבה שקצת נעלמתי...
ולעניין ההחלפה:
כמובן שלא קיפחתי את אמא - לה שלחתי סט של שרשרת קיץ צבעונית
טבעת
וסט עגילים
ובכן, אני מבטיחה לא להעלם שוב לכלכך הרבה זמן...
שלכם, יערה
אהבתם? אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
אשמח אם תלחצו על Hit it! תודה
היום אני
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור כללי
18.10.08
במשחק התיוגים בבלוגים תוייגתי:
על ידי אל12 (
)
)
למשחק התיוגים יש כמה כללים:
1. לתת קישור לבלוגים שתייגו אותי.
2. לכתוב 7 עובדות על עצמי.
3. לתייג 7 בלוגים ובכל אחד מהם לכתוב הודעה שהוא תוייג.
אז 7 עובדות על עצמי:
1. אני לא יכולה להשתעמם, לא מסוגלת סתם לשבת ולא לעשות כלום, אני נהיית עצבנית ורגזנית ואחרי שעה אני מותשת מעייפות.
לכן, אני כל הזמן מעסיקה אתצמי, אם זהספורט, אומנות שימושית, מחשב וכו`...
2. אני שונאת טלויזיה, ואם היה שיתוף בעניין הזה עם בן הזוג הייתי מעיפה אותה מהבית. מבחינתי זה בזבוז זמן וממש לא חשוב. (הוא חושב אחרת...).
3. את בן זוגי הכרתי לפני 10 וחצי שנים באתר קופידון. אחרי שנה התחתנו היום אני אמא לשלושה, בן 8, בן כמעט 7 ופייה קסומה בת 4.
4. מעולם לא למדתי לתואר וגם את לימודי האדריכלות שהתחלתי הפסקתי אחרי שנה, כי לא הייתי מסוגלת לשבת בכיתה כל היום, הדבר היחיד שהצלחתי להתמיד בו היה לימודי צורפות של משרד העבודה ואפילו יש לי אפילו תעודה . (אני מאד גאה בעצמי שהצלחתי לסיים משהו עד הסוף ולקבל א התעודה).
. (אני מאד גאה בעצמי שהצלחתי לסיים משהו עד הסוף ולקבל א התעודה).
6. אני מתחילה בגילי המופלג (36) איבחונים לבעיות קשב וריכוז.
7.אני עובדת במשרה מלאה כמנהלת קבוצות במלון ומתה עלהעבודה שלי, נהנית מכל סגירת קבוצה כאילו היא הראשונה שלי.
זהו, בהתחלה היה לי קשה לחשוב על 7, אבל פתאום גיליתי שיש עוד כלכך הרבה...
הבלוגים שאני מתייגת הם:
שלכם, יערה
פורסם ב-17 בספטמבר 2010, 17:17 במדור תפירה
6.10.08
באחת ההחלפות, ב"פרידה ונומה" (קומונה סגורה) הייתי צריכה להכין משהו לקיץ.
ומה יותר קיצי מתיק לים?
את הגזרה הוצאתי מהראש באותה הצורה שעשיתי את תיק הגב אך עם שינויים קלים בלבד.
את הידיות ביקשתי מאבא שלי (הנגר) שיחתוך לי.
הבעיה היחדה היא שלא מצאתי איך לחבר את הידיות לתיק, אז הדבקתי, אבל זה לא נראה לי פתרון הולם, היות שאי אפשר לכבס כףאת התיק.
הוספתי לתיק הים, תיקתיקון למשקפיים - פלאפון או כל דבר אחר שצריך לשמור בתיקתיקון קטן בתוך התיק הגדול.
לפי התגובות, הבנתי שהמקבלת היתה מאד מרוצה והיו כמה שאמרו שחבל לקחת תיק כזה לים - כי הוא יתלכלך.
מה שנכון נכון
